תודה לד"ר דרור וליאת על כך שפסחתם על שאלתי...
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אני מרגישה עכשיו הרבה יותר לבד. היום סיימתי לעבוד ובדרך אמרתי למישהו שלום והוא אפילו לא אמר לי בחזרה, וקראתי לו והוא לא הסתובב. סתם מישהו, לא איזה "מישהו" חשוב בחיי. פתאום הרגשתי קצת כמו רוח רפאים. גם עכשיו אני מרגישה ככה. עצוב נורא להיות לבד, להרגיש לבד... אני מרגישה ממש לבד...
למה יקרה, אל תרגישי לבד. זו אי הבנה פשוטה- שאלי שוב, או צרפי קישור לשאלתך. אם תציצי למסגרת שלמעלה תגלי ששאלת ביום שבת- היום בו הפורום לא זוכה למענה של ליאת דרור או אורנה. זה לא היה מכוון אם כך. פשוט בלבול. שאלי שוב.
שלום # אכן היתה אי הבנה משום שהפורום לא פעיל בשבת. למה שאלי שוב בטוחה שמנהל התורן במשמרת ישמח לתת לך מענה. ישנם משתתפים ששואלים כשהפורם פעיל ולא זוכים להתייחסות ,אני אחת מהם, זו הרגשה באמת קשה. אני פונה לכאן כמוצא אחרון כשאני במילא מרגישה לבד וכאשר אני לא מקבלת מענה או כשאחד המנהלים (ולא אציין שמות) מבקש ממני כלל לא לפנות אליו- זה מותיר אותי בתחושות קשות שיכולות להימשך מספר ימים , צר לי שלפעמים יוצא שאני רושמת כדי להיעזר וקורה בדיוק את ההיפך. בתודה - עוד משתתפת מאוכזבת. לתשומת ליבך אורנה,ליאת
שלום למה, מעליב כשמישהו לא מגיב לקריאתנו. אני חושבת שלפעמים אנחנו נוטים למצוא את התחושה או את חוויית החיים המעסיקה אותנו בעוד הקשרים ובעוד מקומות, ואולי אולי זה מה שקרה הפעם. אני מקווה שתקבלי את ההצעה הנבונה של #, ותשלחי את הודעתך שוב. שיהיה קל ופחות לבד, אורנה