שבת טובה לכולם. הפורום יחזור לפעילות ביום א'.

טריק קצת מלוכלך מצידי, אני יודעת.. להצמד להודעה שלך אחרי השעה 22.. אבל תספיק המילה "קראתי". אני בתהליך גמילה לא פשוט מפה :-) אבל הערב מתחשק לי לשבור גמילה לרגע כדי לספר לך שביום ראשון אמא שלי עוברת ניתוח נוסף. עבר כבר חודש וקצת מאז הקודם (כן, אני יודעת, הזמן עובר מהר כשנהנים..) אני קצת מתוחה ולפעמים מתוחה מאוד, אבל באופן מפתיע - מוכנה. הכל כבר בשליטה ומתפקד, ה"לא רוצה לא רוצה לא רוצה שוב!!!" חלף איכשהו ואני כבר מרגישה מגוייסת שוב בשירות המלחמה (בסרטן). התפקיד הזה יושב עליי טוב כנראה (ובכל זאת מקווה בכל ליבי שזו הפעם האחרונה שאהיה כל כך הרבה זמן בבי"ח). זהו. רק רציתי לספר לך וכבר כתבתי יותר ממה שתכננתי.. אז שיהיה לאמא שלי בהצלחה ולך שבת של שלום ומנוחה, תחזיקי לי אצבעות? לילך.

שיהיה בהצלחה, ורק בריאות והרבה בריאות לאמא שלך. ץחזיקי מעמד ותהיי חזקה עכשיו בשבילה.... אח"כ מותר לך להתמוטט, לצעוק....הכל .. כל טוב

לילך, מחזיקה אצבעות לשתיכן. תעדכני אותנו. טוב? יעלה

לילך, שמחה שאפשרת לי לדעת מבעוד מועד, להיות איתך בלבי ביום ראשון ואחריו, ולהתפלל שהכל יעבור מהר מהר ובהצלחה. כבעלת קילומטראז' רציני בבתי חולים, אני יכולה להבטיחך שבמבט לאחור אפשר למצוא לא מעט נקודות אור (והומור) גם בהקשרים הללו, ולבסס עליהם מורשת קרב משפחתית לתפארת. מסרי לאמא, גם ממני, הרבה רוח גבית, רוח קרב, רוח טובה ואורך רוח במערכה הבאה. אני מאמינה בכל לבי שהניצחון המוחץ הוא רק עניין של זמן. נסי לזכור להפעיל את צופרי הארגעה בזמן, כדי שירווח גם לנו, כאן. בהצלחה והרבה בריאות לכולכם ליאת

לילכי, אני רוצה להצטרף לאיחולים. בריאות. בריאות. בריאות. בריאות. ושוב בריאות. גם לי יהיה השבוע זמן בית חולים. אולי נפגש? מחזיקה אצבעות. נורית

רגעי התכנסות מעגליים אינטימיים של משפחות קטנות. דקירות מכונסות שבלב, המון תקווה וחששות שמנגד, ושקט. של לחוד. של ביחד. ואנחנו גדלים... יקירה, מאחלת לך שתוכלי להחזיק עימך שם, ליד חדר הניתוח, (גם, ואם רק תרצי לבחור) דמות של מטפלת טובה-חביבה אחת. שתהא איתך ברוחך, לצידך. בלפני. בזמן. בהמתנה. באחרי. שתוכלי לצפות בכיליון עיניים למפגש אמיתי משותף. בהחלפות מילים. במבט עיניים. רוצה להאמין כל-כך, שתוכלי להרשות לעצמך להיתמך בידיה הטובות, שתשמור גם על הנפח של לב קטן של ילדה-לילך שבפנים, שלא תאבד מאחור בבדידות צורבת בתוך קהל רב והומה. בשבילך. למענך. ... בלבבות של גיבורים סדקים מפלסים לעצמם נתיבים. תנו להם מקום מספיק, לסדקים, כדי שנצליח איכשהו ורוב הזמן לשמור על דבר שלם, גם אם חסר בו. שיהא, בכל זאת, מאוחה. בכל זאת, ביחד. נשיקה מאמא למצח של לילך, נשיקה מלילך למצח של אמא. הכיני גם לך שתייה חמה ומפנקת, או כל דבר אחר שיעורר בך חיוך ומעט נחת, וגם... נגיעות קטנות של עצב. דוד רופא שולח מילותיו הכי חמימות מעצם היותו. אוהב אדם. שבת מנוחה והמון תקווה (לפחות כמו בכותרת שבראש העץ הנוכחי... :-) ) (מארץ הסוריקטות)