השקט שנשבר...

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

24/08/2007 | 21:38 | מאת: חסוי

כמה חזק הוא הצורך בשקט,כמה קשה היא אותה מחשבה- זו שמאיימת סוחפת חונקת ומרחיקה את רגעי השפיות. מעמידה בפנייך קושי ואתגר יחדיו וכמו רוצה לדעת מי יותר חזק,או עד לאן תלכי רחוק הפעם? ואם אכן חשוב לך שקט התתאמצי? התוותרי? כ"כ קשה ההחלטה למרות שאת יודעת מה את רוצה. מה קורה לי בראש? מרגע אחד של צלילות ומודעות אני מאבדת שפיות ורודפת בדבקות לשם לשם לשם.כבר יודעת איך יהיה המשכו של הלילה הזה ובכל זאת מקווה ורוצה להאמין שעצרתי כשנרגעתי,כשאוכל לראות את הכאב ולהביט לו בעניים ולומר לו גם הפעם ניצחתי לא כמו שרוצה אבל...אז ליאת יקרה לא אומר מי אני רק אומר שכמו שאני מקווה לעצמי כך מאחלת לכולם שהשבת הזו תעבור בשקט יחסי וללא זעזועים חדים.ולך שתנוחי ותהני מזו השבת שבת שלום.

25/08/2007 | 00:03 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום לך, חסויה מאחלת לכולנו שהמשכו של הלילה הזה יהיה רך ומאפשר, קריר וצלול, רגוע שקט ומערסל. מבקשת שתוכלי לדחף המניע לשם לשם לשם, ותוותרי על המשאלה לחדול. אמרו שכבר יש חצבים. אותי זה ממלא תקווה. בואי ננסה. ליאת

25/08/2007 | 00:49 | מאת: חסוי

חצויה בליבי בנשמתי חצי רוצה עכשיו וחצי אומר חכי עוד קצת. מעניין אם במשפט שלמה ההחלטה הייתה קשה?. ואולי אם הייתי באמת חצויה אז הייתי מרגישה שלמה. בנתיים שלמה או חצויה רע לי נורא.והדחף...קיים ובענק אבל חייבת להיות יכולה לו בכל מחיר,אבל אני חנוקה רועדת פוחדת והלילה עוד כל כך ארוך.למה קשה לי להחליט יותר מלבצע? ואיפה יד הגורל שצריך אותו? אם זה לא זמן להתערב אז מתי?!!!!!!!!!!!!

25/08/2007 | 00:49 | מאת: חסוי

חצויה בליבי בנשמתי חצי רוצה עכשיו וחצי אומר חכי עוד קצת. מעניין אם במשפט שלמה ההחלטה הייתה קשה?. ואולי אם הייתי באמת חצויה אז הייתי מרגישה שלמה. בנתיים שלמה או חצויה רע לי נורא.והדחף...קיים ובענק אבל חייבת להיות יכולה לו בכל מחיר,אבל אני חנוקה רועדת פוחדת והלילה עוד כל כך ארוך.למה קשה לי להחליט יותר מלבצע? ואיפה יד הגורל שצריך אותו? אם זה לא זמן להתערב אז מתי?!!!!!!!!!!!!

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית