עוד שאלה

שלום ליאת, את זוכרת אותי? אני אותה אחת מאתמול ששאלה לגבי חזרה ואי חזרה לטיפול. הלכתי דווקא היום אליה כי היה לה זמן. היא אמרה שהיא לא מבינה איפה היא טעתה ולמה תגובתי/התנגדותי לטיפול כזה עזה. והיא עוד אמרה שאני אתגר קשה בשבילה ואם אני אחזור היא רוצה שאני אעבוד איתה יותר ושגם היא תצטרך לעבוד יותר ואפילו גם לקבל הדרכה. כי במשך הקריירה שלה לא פגשה בכזה תגובה. איך אני יכולה עכשיו לחזור. עם כל הכנות הזאת דווקא אני מרגישה יותר פחד עכשיו שהיא כן טעתה באיזשהוא שלב ואכן הטיפול תקוע בגללה. כל אחת מאשימה את השניה בצורה מנומסת. אין לי כוח לחזור בינתיים למרות שאני מתגעגת אבל מצד שני אני לא יכולה גם לעבור את התהליך מההתחלה. לקח לי שנה עד שהגעתי לכאן.... אני מבולבלת לגמרי והיום היא תרמה לזה עוד.

יש לי עוד שאלה האם מטפלת וותיקה לוקחת הדרכה? והאם היא מקבלת הדרכה עבור מטופלת אחת בלבד? שקשה לה איתה?

ממש רע לי עכשיו. אני מרגישה יותר בודדה, יותר דחויה, נטושה.... נבגדת..... לא יודעת, למרות כל הכנות הזה מרגישה נורא רע אחרי השיחה הזו. האם אני צריכה להתקשר אליה בחזרה והסביר לה את זה... כנראה שיש נתק בינינו ושהיא אינה מצליחה להגיע או להתקרב אלי למרות כל המאמצים אחרי שנה שלמה- האם זה אומר שאני צריכה לעזוב.... אני צריכה הדרכה... איך לחשוב....

שוב שלום, ראשית אקדים ואומר שהדרכה היא עניין מקובל, ומטפלים רבים - גם וותיקים וטובים - נעזרים בסוגים שונים של הדרכה וייעוץ, הן במסגרת מסודרת והן כהתייעצות-עמיתים, לפעמים כחלק בלתי נפרד מעבודתם, ולפעמים לפי צורך, במקרים של התלבטות או תקיעות. האופן בו את מתייחסת למה שקרה ביניכן משקף איזו תפיסה, כאילו המטפל אמור לדעת איזו אמת אבסולוטית ביחס למטופל שלו, ולהוביל אותו לחוף מבטחים, אם רק יפעל כל הזמן נכון, ללא טעויות. תפיסה זו אינה משקפת את המציאות הטיפולית, לפחות לא את זו שאני מאמינה בה. המטפל והמטופל יוצאים למסע משותף של התבוננות, חיפוש, וניסיון להבין, ומסעם מתנהל שלא בשבילים המסומנים. פעמים רבות זוהי דרך מפותלת, מתעתעת, עם שבילים ללא מוצא, המאלצים אותם לשוב על עקבותיהם ולחפש נתיב חדש. מן התיאור שלך, לא הרגשתי שהמטפלת שלך מאשימה אותך בתקיעות. אדרבא, היא מוכנה לקחת על עצמה אחריות רבה יותר, ואף להשקיע בך מעבר לשעה הטיפולית ולקבל הדרכה מן החוץ. ההדרכה יכולה לשמש מעין מבט חיצוני (קצת כמו המסוק של גלגל"צ :-)) ולהתריע על סיבות אפשריות לפקק, אותן רואה רק מישהו שנמצא מעט מבחוץ. במקומך, הייתי לוקחת את זה בשתי ידיים. בהצלחה ליאת