~#$#$%&*

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

24/08/2007 | 12:13 | מאת: ויק

זה בערך מה שקורה בראש שלי.... הפסיכולוגית שלי התקשרה אליי היום.אחרי שאתמול שלחתי לה הודעה. והיא אמרה שדיברה עם הרופא שלי - ושכדאי שאעלה את המינון של התרופה.חוץ מזה אמרה שאנחנו נתגבר על הגל הזה...היא יקרה.בטח כבר מיואשת ממני. אני מרגישה שאני רעה.היא משתדלת היות בתיאום אתי במחול המטורף הזה, ואני כל הזמן שוכחת את התנועות ודורכת עליה... התרגשתי כשדיברה אתי, ונאלמתי.אבל אני חוששת שאני צריכה להגיד לה שנפסיק את הטיפול. אני צריכה לדעת אם הטיפול מגביר את זה.ולהבין מי אני בכלל.כדי שאוכל להחליט החלטות.לא אוכל למות לפני שאוודא שהמצב הזה בטוח לא מחמיר מהטיפול.ואם אגלה שזה לא קשור לטיפול, ושזה ממשיך גם בלי קשר אליו, אז כבר דברים יהיו ברורים יותר.ואני לא יודעת איך להגיד לה את זה.אני לא רוצה לפגוע בה, למרות שאני מניחה שזה גם יביא לה הקלה להיפטר ממני.אני אוהבת אותה מאד, אבל אני מזהמת את המרחב שלנו בכל נשימה שלי.

24/08/2007 | 15:00 | מאת: אודטה

אהמ..הכוונה בשטויות זה שתתחילי מלהבין שזה סתם תופעות לוואי.זה לא בעיה שקיימת בך וצריך להתמודד.אלה מחשבות שצריך להתעלם והן יפסיקו. זה בדוק:) נ.ב:זה בהמשך להודעה למעלה.

24/08/2007 | 18:41 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום ויק, שולחת לך עוד כוח לעבור את התקופה הקשה הזו, ומפצירה בך לא להדוף את הדברים הטובים שכן קיימים בחייך. קשר קרוב ומיטיב, מעצם הגדרתו, לא יכול להיות הרסני עבורך. שמרי עליו, ועליך. שבת שלום ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית