אורנה,ליאת,ויק,אמא,....., שמישהו יבוא.

זה שוב שהכל שוקע בי.אני רוצה לכתוב שייצא ממני ויוקל וגם לקבל תשובות אבל מרגישה ככ עייפה כאילו תיכף אפסיק לנשום אני נאבקת אבל התעייפתי רק הילדה האהובה שלי בשבילה אני רוצה/צריכה לחיות אני לא מזייפת איתה - אני בסדר אוהבת מדברת אבל אחכ קורסת מרגישה שאין לי כוחות אפילו לדבר אני כבר לא יודעת עוד מה לעשות יש לי פסיכולוגית טובה וחכמה אבל אני לא מטופלת ככ טובה לא יודעת מה עוד לעשות אני רוצה שישחררו אותי מהעומס שלי לפעמים נדמה לי שאני רוצה להתאבד רק בשביל שישחררו אותי ולא בשביל למות אני לא רוצה למות רק לא להיאבק כל הזמן אין לי עוד כח.

לילה טוב ויק, עצוב לשמוע שאת שוב נאבקת, שוב עייפה, שוב נואשת. אני מזכירה לך שהמוות לא משחרר מכלום, כי המת אינו יכול לחוש בהקלה ובשחרור. הללו הם נחלתם של החיים בלבד. מקווה שתוכלי לכל יום בנפרד, במנות קטנות. עד שתאזרי את הכוחות ליותר מזה. שולחת לך את כל הכוח להמשיך, גם אם זה ייקח עוד זמן. סוף שבוע שקט ליאת