היייייייייייייייייייייי

שלום, יש לי בעיה עם בנים. בילדות חוויתי ניצול מיני במשך שנים.... לא שיתפתי, תמיד התרחקתי מכל הבנים, בכתה מעולם לא היה לי חבר וחוץ מהפוגע אף אחד לא נגע בי. אני נראת מאד טוב. בחורים מתחילים איתי רק שאני לא יכולה להסתכל עליהם. מבחינתי כל בחור שמתחיל הוא רוצה ממני מין ואני לא מוכנה לספק את זה מספיק מה שעשו לי מגיל 9 היום אני כבר בת 25 אני רוצה להכיר בחור רציני אני רוצה קשר זוגי כמובן לפי מה שיתאים לי ואני חולמת על ילדים.רק לכל הבליינדטים והדייטים שאני יוצאת אף פעם לא התחברתי לבחור שאיתו יצאתי אני מטופלת ועברתי תהליך לפני 3 שנים נפתחתי יותר לבנים ואני כן יוצאת. רק שלצאת למסיבות זה לא בשבילי אני מהטיפוסים שלא אוהבת את כל ההתפרקות הזו ושכל אחד רק במקרה יגע בי יצאתי ונכוותי. מה עלי לעשות? כולם מסביבי חושבים שאני משונה לא מבינים איך אני לא יוצאת להכיר אנשים למרות שאני מאד רוצה. אני מתה כבר למצוא בן זוג ושיהיה לי את הפינה שלי ופה הקושי שלי. המטפלת שלי מאד מעודדת אותי לצאת למקומות בילוי אבל קשה לי הנוכחות הזאת שלי ושכולם מסתכלים ומתחילים זה משגע אותי אולי לך יהיה פתרון? יש ידידים שמנסים להכיר לי אבל זה לא מתאים. תודה, רוני

שלום רוני, הדברים שלך נוגעים ללב, ומלמדים עד כמה אכזרית וארוכת טווח יכולה להיות פגיעתה של ההתעללות המינית בגיל צעיר. ההשתוקקות לזוגיות טובה ולמשפחה משלך היא בעצם הניצחון הגדול, הגם שמימושו אינו פשוט. אין לי ספק שבטיפול תוכלי להגיע להבנות בנוגע לטיב המגע שלך עם גברים, ולשכלל את היכולת שלך לקיים אינטימיות ללא פחד. יתכן שמסיבות ופאבים, המהווים בגילך סביבה טבעית להיכרויות, מתאפיינים באווירה טעונת מיניות, מה שדווקא מקשה עליך. יכול להיות שזירת ההיכרויות המתאימה לך תהיה דווקא כזו שמתאפיינת בקודים התנהגותיים אחרים (אוניברסיטה, ספרייה, קהילות אינטרנטיות סביב תחומי עניין שונים, חוגים לידיעת הארץ, ערבי שירה, הרצאות, וכד'). זכרי שכדי להנות מאינטימיות בטוחה חייבים לעבור את השלב הבלתי נמנע של ההתגברות על המתח והחששות. אני מאמינה שבסופו של דבר המאמץ משתלם. מחזיקה לך אצבעות ליאת