שאלה

למה קל לי לכתוב חוויות קשות מהילדות ולא לדבר עליהם? ומה עושים פסיכולוגים כשהמטופל שלהם לא זוכר חוויות ובעיקר טראומות ילדות?

שלום נורית, הדיבור על חוויות קשות בנוכחות אדם נוסף מחייב אמון ואינטימיות - וזה קשה ולוקח זמן... הכתיבה לעומת זאת יכולה להיחוות כאקט אישי-פנימי ופחות בין-אישי. לגבי קושי להיזכר, תלוי באיזה טיפול מדובר (באנליזה המטפל יציע אסוציאציות חופשיות ניתוח חלומות וכד', בטיפול נרטיבי המטפל יציע שילוב של מקטעים שונים בתוך ניסוח כולל של סיפור החיים וכן הלאה). באופן כללי ביותר - מחכים לחומרים החשובים שיעלו, מתוך אמונה שמה שמשמעותי עולה... בברכה, אורנה