איך אפשר ?!

אני מנסה לחפש מילים שיבטאו מה קורה איתי... מה עובר לי בראש .. אני מנסה למצוא היגיון בשטף כל המחשבות שמתרוצצות לי .. ואני ..לא מוצאת רצף הגיוני של מילים ..!!! שיכולות להסביר את מה שעובר עליי ..!!! הכל מבולבל מידיי .. שוב כואב .. שוב מחזיר לאותו המקום ..הנוראי הזה .. אל האונס שעברתי.. שבכל דרך אני מנסה לברוח ממנו .. אז תגידו לי.., איך ממשיכים מנקודה בה.. אפילו למילים אין את היכולת להמשיך??... איך כל מחשבה שאלייה אני מנסה להגיע.. מגיעה בסופו של דבר למבוי סתום ?.. איך כל פיתרון שעולה בראש נתקע אצלי בקיר של התנגדות ?... איך אפשר לדעת הכל .. אבל בעצם מצד שני לא לדעת כלום ??? איך אפשר להראות כלפי חוץ ככ חזקה ? כשבפנים..הכל שבור והרוס..?? איך אפשר להרגיש ככ לבד .. כשבעצם אני מוקפת בהמון אנשים ?? איך אפשר לרצות למות ..!!!!?... ובמקביל להאחז ככ חזק בחיים??? איך ?... ! ..? איך ממשיכים מנקודה בה הכל ברור , אבל ממבט לרחוק .. הכל נראה ככ עמוםםםם ..?? ואולי גם במילים האלה השארתי את עצמי ואתכם בבילבול נוראי??.. ואולי אני את עצמי כבר לא מצליחה להבין יותר ... אז לאן ממשיכים מנקודה בה .. המילים לא יכולות להמשיך...??? עצוב לי נורא ... מתמוטטת ..

ש' כאובה, ממשיכים, אבל לא לבד. נותנים ליד טובה להרים אותך כשאת נופלת, ללטף את המקום השורף. בבקשה פני כבר מחר ל'מקום' וקבלי מהם הכוונה לטיפול אצל אדם המתמחה בכך. חזקי ואמצי, אורנה

אני בטיפול ..:-( טיפול אינטנסיבי כבר שנה ו 3 חודשים אצל פסיכולוג קליני ..לאו דווקא שמתמחה בפגיעה ..אבל עד שהתחלתי לבנות איתו מערכת אמון ..אני לא יעבור למישהו אחר .. הטיפול קשה ..עמוק ..חודר ..לתוך הדחקה של שנים.. אבל הוא מראה לי שהוא שם בשבילי ..למרות כל תחושת הלבד שאני מרגישה יש לי ימים טובים יותר והחודשיים האחרונים לוקחים ממני כל כח אפשרי .. מרגיש לי כאילו חזרתי לתקופה של ההתחלה ..חסרת כוחות.. אמונה.. מיואשת .. יש לי תור לפסיכאטרית היום.. אני ככ מפחדת שבסוף אסכים לקחת כדורים.. ככ מפחדת .. מפחדת מהמצב הזה שלי.. כאילו שישאר ככה תמיד .. תודה על התגובה שלך, מקווה שיהיו ימים קלים יותר.. ש'