מה עושים?

אני ארבעה חודשים אחרי הפלה, כבר התחלתי להרגיש טוב, חשבתי שהתגברתי אבל יום אחד נסענו לחברים, ראינו שם קלטת חתונה שלהם(בחתונה הזאת היתי בהריון והייתי מאושרת) אח"כ נכנסה אשה בהריון שצריכה אוטו טו ללדת. נשברתי, היה לי מאוד רע, המצב של אושר מול המצב כיום שתיתי 2 מרטיני , אני ובעלי מנסים להרות שוב כשקיבלתי מחזור בכיתי חצי לילה אני מרגישה שכאילו מתתי, אין לי עדיין הרגשה שחיים מממשיכים, אין לי תאבון, כל הזמן שינויים במצב רוח, עייפות אני בטיפול, אבל זה עדיין לא עוזר רק רוצה עוד פעם להרגיש טוב, ולחזור לחיים, לשגרה מה עושים?

כמוך גם אני עברתי הפלה טיבעית והייתי בדיכאון נוראי. כ"כ רציתי את התינוק וחיכיתי להריון הזה. כשאמרו לי בקופת חולים שאין לי תינוק לא ידעתי את עצמי מרוב צער. אבל אחרי חודשים נכנסתי שוב להריון, כמו שבטוח שגם את תיכנסי. בתנאי שלא תהיי בלחץ או בחרדה מכך. ותיראי שזה יצליח לך כמו שלי זה הצליח. ברור, שהפעם לא סיפרתי לאף אחד. מי שראה ראה ומי שלא סיפרתי לו רק לקראת סוף ההריון. היום, אחרי מספר שנים אני שמחה שככה זה קרה. לא בגלל ההפלה אלא בגלל שקיבלתי ילדה ניפלאה ונהדרת במקום אותו התינוק. היום בדיוק דיברתי עם ביתי על ההפלה שהייתה לי. היא שאלה אם אני מצטערת שהיתה לי הפלה. סיפרתי לה על הכאב שחויתי אבל אמרתי לה שאני שמחה כי ככה קיבלתי אותה והיא מתנה הקב"ה. אז ממני אליך, תהיי חזקה ואל תשברי. אני יודעת זה מאוד קשה אבל תדעי שאת שוב תיכנסי להריון (בעזרת השם) ותאמיני לי, ההריון החדש יהיה מבחינתך מתנה נהדרת ואת תהני ממנו בכל יום מחדש. בינתיים תמשיכי להיות חזקה ותדעי שזה עוד יבוא. בהצלחה

אלמונית יקרה, אם אינני טועה, אני זוכרת אותך מתארת כאן את תחושותייך הקשות זמן קצר לאחר ההפלה. צר לי לקרוא שההתמודדות הרגשית עדיין קשה ומאתגרת. האמת היא שזה באמת כך - ההפלה תהיה כל חייך סמן פנימי של קו שבר מסוים. לצד זאת, כפי שתיארה ורד - החיים מובילים אותנו הלאה ובאמתחתם הפתעות... אני מקווה שאת מושקעת בטיפול, ומשתמשת בו על-מנת לעבד את האבל על ההריון הראשון. לצד זאת, נסי להגדיר לעצמך מטרות ויעדים שאים כרוכים רק בהריון נוסף או בהתגברות על ההריון הקודם.נסי לקבל את רגשותייך כחלק טבעי מההתמודדות שלך, גם אם עבר זמן. באיחולים לטוב, אורנה