לכל הפורום-אמא שלי רק מקטרת ולא מרוצה!!!

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

21/08/2007 | 20:11 | מאת: הסטודנט

שלום לכולם! אמא שלי בת 56 וכבר כמה שנים טובות היא לא מרוצה מחייה...כל הזמן מקטרת ומתלוננת.תמיד רק תלונות.אני לא יודע אם לשייך את מצבה לגיל כי נראה לי שגם בצעירותה היא הייתה ככה...דיי אופי. בבית יש לנו(האחים ואבא) המון וויכוחים איתה על דרך החשיבה הדכאונית שלה(למרות שיש לנו הכל ולא חסר לנו כלום ואבא שלי הוא בעל נהדר),על החיפוש מה לא בסדר בהוא ובהיא ועל הביקורתיות... היא תמיד מדברת שטויות בכמויות,יש לה המון דעות קדומות שגובולות בגזענות קלה(סטיגמות) שאותי אישית זה מרתיח ואני לא מסוגל להעלים אז אני מתחיל לריב איתה!!! המצב ככה כבר כמה שנים וההורים שלי לא אנשים מאושרים המון שנים!הם די חיים ביחד בשביל הילדים למרות שאנחנו ילדים גדולים.הם היו בטיפול זוגי ולא עזר... מה גם שהיא די מציקה ולא נותנת חופש פעולה בבית.תמיד דברים חייבים להיות איך שהיא חושבת ועד שמישהו לא יעשה מה שהיא רוצה היא "תחפור" לו עד שהוא יעשה...כמו למשל היא רוצה שאני אכנס להתקלח בזמן מסויים שלדעתה הוא נכון או לאכול למרות שאני לא רוצה ודברים כאלו שמאוד מרגיזים אותי כי אני בן 24 סטודנט,עובד,מאוד עצמאי ועדיין היא מתייחסת אלייי כילד קטן! אני יודע שהצפתי כאן המון בעיות אבל אשמח לתגובה כללית על הבעיה למה היא כזו? נ.ב אין לה מסגרת חברתית וכל ניסיון שלי לדבר איתה על זה עלה בתוהו..היא בטוחה שהיא חיה נכון אבל היא לא!!!לא ניתן לשכנע אותה והיא גם לא מאמינה לדברים שלנו היא חושבת שאנחנו מוסתים ע"י אבא...לא מוכנה ללכת לפסיכולוג!!! מה עושים?

21/08/2007 | 20:29 | מאת: עצמי

שלום לסטודנט, אולי לא משנה למה *היא* כזאת, אלא קודם כל משנה מה *אתה* יכול לעשות כדי להקל על עצמך. אותה כנראה אי אפשר לשנות, וכנראה גם שצריך להפסיק להילחם בה (גם אם הצדק הוא שלך, זה לא חשוב) כי כולם יוצאים מופסדים מהמריבות בסופו של דבר. אם מפריע עד כדי כך ואתה יכול, רצוי גם ליצור מרחק גיאוגרפי ולחיות חיים עוד יותר עצמאיים ובלתי תלויים במקום משלך. זה עשוי לפתור הרבה בעיות. אלא אם כן, אתה אוהב את הריגושים שבמריבות ולא מוותר עליהן...

21/08/2007 | 23:16 | מאת: אני

חושבת בדיוק כמו הקודמת. אתה הרי לא רוצה להיות כמו אמא שלך, אז תניח לה לחיות כמו שהיא מבינה... :)

21/08/2007 | 23:16 | מאת: אני

חושבת בדיוק כמו הקודמת. אתה הרי לא רוצה להיות כמו אמא שלך, אז תניח לה לחיות כמו שהיא מבינה... :)

22/08/2007 | 23:42 | מאת: ד"ר אורנה ראובן-מגריל

שלום סטודנט, אימא שלך אכן נשמעת לא מרוצה מחייה. מאחר והיא אדם מבוגר ועצמאי, אני מציעה להבחין בין נושאים הקשורים לחייה, לבין נושאים שיש להם נגיעה ישירה לחייך. בכל הקשור לחייה - וודאי שתוכל לדבר איתה ולהציע לה הצעות לשיפור (טיפול פרטני וייעוץ זוגי למשל נשמעים לי רעיון נהדר), אך אם אינה נענית כדאי להניח. בכל הקשור לחייך - מותר ואף חשוב להציב גבולות ברורים. למשל, התערבות בזמני המקלחת שלך הולמים את גיל 4, אך לא את גיל 24. לא קל להציב גבולות, אך זוהי התנסות חיים חשובה מאין כמוה. בברכה, אורנה

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית