בהמשך לתגובתך

האמת שזה די ברור שגם את וגם היא תגידו, בואי נברר למה את מרגישה מאוכזבת ...אני יודעת בדיוק למה אני מרגישה מאוכזבת וגם כתבתי זאת ארוכות בהודעה הקודמת ...בשורה התחתונה באמת שאני לא צריכה לצפות , כי זה מאכזב זה גורם לי לחשוב הרבה ולהבין לצערי שהכל נעשה רק במקום אחד בחדר.האמת נשבר לי מכל הניתוחים והחפירות הללו היא אכזבה אותי וזהו הרי ברור שנמשיך הלאה, אבל בעיניים שלי היא כבר לא כזאת אנושית כמו שהרגשתי אותה כל כך הרבה שנים לא האהבתי את התשובה שלה זאת תשובה מתחמקת והרי היא לימדה אותי לא להתחמק אלא להתמודד והיא בעצמה לא עושה זאת וזה לא קשור לרגישות שאני נמצאת בה עכשיו .....אני יודעת לשים את הרגשות הללו בצד...אני

הי, כדי להקל ולחסוך חיפוש, מנסה לעזור ולהביא את הפניות הקודמות שלך שהיו בימים של אורנה ומקווה שלא טעיתי בזיהוי http://www.doctors.co.il/xFF-Read,xFI-6,xPG-756,xFT-665505,xFP-665505,m-Doctors,a-Forums.html http://www.doctors.co.il/xFF-Read,xFI-6,xPG-760,xFT-667735,xFP-667735,m-Doctors,a-Forums.html תרגישי טוב

שלום אני, לטעמי יש לך את כל הזכות בעולם לכעוס ולהרגיש מאוכזבת. זה אכן מאכזב ופוגע. גם אם היא לא חשבה שלבוא אלייך זה רעיון מוצלח כל כך, וגם אם היא רצתה לחשוב על זה עוד יום יומיים- רק הוגן לצפות שתתייחס לבקשה. שלא תשאיר אותך תלויה באויר.. זה הרי לא משהו שקל לבקש. לכל הפחות יכלה לומר 'קראתי את מה שביקשת ואני חושבת על זה', או להתקשר ולשאול אם הכל בסדר.. כן, זו בקשה חריגה וכנראה שהמצב קצת חריג. אני נפגעת בשמך.. אחרי 7 שנים, גם אני הייתי מצפה לתקשורת יותר ישרה ושקופה. אבל זה לא סוף פסוק.. אפשר לתקן. אפשר לתקן אם תעמדי על שלך ולא תשימי את זה מאחורייך כל כך מהר.. נפגעת. אבל זו לא סיבה להפסיק לצפות.. מאחלת לך להכריז על הציפיות שלך, ולא לסגת מהן.. (לך וגם לי). ואת צודקת, לדעתי, גם ב'נשבר לי מכל הניתוחים והחפירות'. לא צריך כל כך מהר לעבור ל'התבוננות משותפת' בציפיות שלך בכל הזמנים ולקשור את זה למצב הספציפי הזה. את מאוכזבת ממנה באופן אישי מסיטואציה ספציפית וזה דורש התייחסות ספציפית. כך לפחות אני חושבת. אני רק מקווה שאת זוכרת שעוד לא נתת לה הזדמנות להגיב את תגובתה היא, ולא את זו שאת מייחסת לה.. תני לה צ'אנס לתקן- אולי עוד תפתיע לטובה. אם לא בניסיון הראשון, אז אולי בשני.. (אני לארג'ית בשמך :-) מקווה שתצליחי לעמוד על שלך, בדרכך שלך (וגם לעמוד על רגלייך ללא כאבים), הרגישי טוב!

אחרי שקראתי שוב את הודעותייך, באדיבות החברה עם הסיטרואן מלמעלה, אני חייבת להציע שאולי הכל נובע מאי הבנה.. SMS זה אחלה להודעות שאין בהן המון ציפיות.. זה מוגבל לכך-וכך תווים ולא תמיד זה מעביר את התחושה בעת הכתיבה. אני תלויה בכתיבה בהרבה צורות, אבל לאחרונה אני חושבת שכשיש לי משהו חשוב באמת לבקש ולומר- מוטב שזה יעשה בדרך ה'סטנדרטית'- בדיבור. רק כדי לחסוך לעצמי כאבי לב אחר כך.. סתם, נקודה למחשבה שאולי תרכך את האכזבה קצת.. וזהו. אפסיק להציק :-)

שלום לך 'אני', אחת התגליות החשובות בחייו של אדם היא הידיעה שגם אנחנו עצמנו וגם האחרים המשמעותיים יכולים לפגוע ולאכזב, ואין בכך כדי להרוס את כל מה שהיה שם קודם. היכולת לתחקר את מה שהיה, לעבד את הפגיעה, התסכול והאכזבה, הם לב ליבה של כל מערכת יחסים, ומערכת יחסים טיפולית - על אחת כמה וכמה. עוד אבן דרך התפתחותית חשובה היא התגלית שהורינו (ומטפלינו) אינם מושלמים, ובעיני, זה עושה אותם דווקא אנושיים מאד. מאחלת לך שתוכלי לאכזבה. ליאת