התעלמות המטפלת

שלום אורנה, אז ככה ...לפני שבוע לערך פניתי אליך בשאלה לגביי ביקור בית של המטפלת בבית המטופל ,כאשר המטופל נעדר זמן מסויים בעקבות בעיה בריאותית...אני חייבת לציין שעזרתי אומץ עוד באותו היום בעקבות תשובתך כאן בפורום ,והשארתי לה smsהאם היא יכולה לבוא לבקר אותי ...הפתעתי קצת את עצמי מעצם הבקשה הזו, אפשר לומר שזו היתה בקשה לעזרה (אני עוברת תק איומה אחרי שהרמתי כבר תראש אני שוב מנוטרלת ),אחרי 3 ימים היא שלחה לי sms האם יש שיפור במצב ומה שלומי והאם אני מגיעה לטיפול הקרוב,רשמתי לה שאני באותו מצב ואין באפשרותי לנהוג ולהגיע. אפשר לומר שכעסתי עליה הרגשתי שזה מה שחשוב לה האם אני מגיעה או לא, השתדלתי לא לבזבז אנרגיות מיותרות ....ביום א יצרנו קשר שוב, בהתחלה שיתפתי אותה במה שעובר עליי,ולבסוף שאלתי אותה האם היא קיבלה את ההודעה שלי לגביי ביקור בביתי היא אמרה שכן (הופתעתי חשבתי שאולי היא לא קבלה את ההודעה ולכן היא מתעלמת ) ושהיא עדיין חושבת על זה האם זה יעשה לי טוב או לא, ושרק עכשיו היא ממש קולטת את מצבי הבריאותי,מיותר לציין שנפגעתי ממנה אני משתדלת לא לתת לזה להשתלט לי על המחשבות אבל אני בתוכי כועסת אני תופסת ממנה אדם כל כך אנושי.הייתי מקבלת את הלא כי זה די ברור לי עניין הגבולות אבל עצם התעלמות הרי הבקשה הזו באה רק מימקום של מצוקה אני גרה לבד ובעבר נפלתי כבר למשכב, והחברה והמשפחה מאוד תומכים ,אבל הפעם לא רציתי לשתף נמאס לי שאני חשופה ונזזקקת לעזרה כל פעם מחדש.פניתי אליה כי סמכתי עליה ידעתי שזה פשוט יחמם לי את הלב הרגשתי סוף כל סוף קרובה . זה לא היה ממקום של פנטזיה שהיא תבוא ותראה את הבית שלי ,זה ממש לא מעניין אותי .אני במשבר ותמיד לאורך כל ה7 שנים היא היתה איתי בכל התהפוכות שלי והיה לי נוח , אבל הפעם היא פשוט אכזבה אותי ....אנחנו מדברות המון על דחייה בקשר, עכשיו אני פחות מרגישה את הדחייה, אלא את זה שהיא פשוט לא מסוגלת להסתכל קצת מעבר למה שיש בחדר אני חושבת שאם רק היינו מדברות על זה, או שהיא היתה שולחת לי הודעה שלצערה אין באפשרותה להגיע בכל סיבה שהיא ,הייתי מקבלת את זה ....אבל עכשיו אני רק מרגישה את החולשה שלה וזה מוריד לי ממנה(תאמיני לי שכואב לי לרשום את זה אני מאוד אוהבת ומעריכה אותה) חוץ מזה מה שהכי חשוב לי לשתף.....שאני סוף סוף הצלחתי לקום וללכת אחרי שבועיים שרק שכבתי ...לילה טוב אני.

אני יקרה, אני שמחה לקרוא שקמת וצעדת צעדים ראשונים... הצעדים האלה ממחישים עד כמה היית חסרת אונים, חשופה ופגיעה בתקופה האחרונה. פגיעות כזו ממש 'מזמינה' רגישות מיוחדת לאכזבה מהסביבה, ואני מבקשת שתנסי לקחת את זה בחשבון כשתחשבי על התקופה הזו בחייך. את האכזבה שאת חשה כלפי הפסיכולוגית שלך חשוב לברר, מבלי להשאיר אבן לא הפוכה... אני בטוחה שהקשר החם וארוך השנים שלכן יאפשר התבוננות מעמיקה במה שקרה ביניכן, ובדרך כלל משברים כאלה הנבדקים לעומקם מובילים לצמיחה ולהתפתחות. ובינתיים, רפואה שלמה, אורנה