זקוקה לעזרה!!

כי ראיתי את דרכי, נעלמת ביער סבוך בין קירות חורשים, בתוך האדמה המדממת רגליים ננעצו, היכו שורשים. ולרגע יכולתי לשמוע עלים מלמדים שירתם, ורציתי לעלות גבוה לפרוח איתם. הכרתי טיפותיו של הגשם, נקבות בתוכי, יורדות מתחתיי, והרוח קרה ונואשת הקפיאה אותי, הכבידה עליי. ולרגע יכולתי לנגוע בקצה הכאב האפור, ורציתי לעלות גבוה לראות את האור, לראות את האור. אומרים השמיים כחולים מעלינו, מלאים באורות. אולי יום אחד אוכל גם אני לראות... לראות... ונפלתי לארץ בשקט עצמתי עיניי, אטמתי ליבי והרגשתי איך אני מתפרקת, מכל כאביי, מכל בדידותי. ולרגע יכולתי לברוח כנוצה על כנפה של ציפור, והצלחתי לעלות גבוה, לראות את האור, לראות את האור. ולרגע יכולתי לברוח כנוצה על כנפה של ציפור, והצלחתי לעלות גבוה, לראות את האור, לראות את האור.

אני מגיבה כי אני חושבת שייקח למנהלים פה זמן ואני לא רוצה שתרגישי לבד חס וחלילה !!!: כולנו היינו שם, לפחות מי שנכנס לפורום.. אני רק יכולה להבטיח לך שהחיים הם כמו עונות ולפעמים האושר נראה כל כך רחוק ולא מצליחים להיזכר שהיינו שם ובטח שלא מאמינים שזה יחזור... אחנו נוטים לשייך את התחושה האחרונה שלנו ולצמד לה את כל התקופות כלומר אני אם יש לי יום גרוע אני ישר רוצה למות כי החיים שלי זבל וברור לי שאת מאמינה בכל ליבך שהחיים שלך בקרשים אבל ברור לי שאת בדיכאון ובלי להכיר אותך (עדיין) אני מוכנה להישבע שהיה לך לפחות רגע אחד קטנטן של אושר ואם היה אז יכולים להיות עוד. הנוסחא לאושר באחוז גדול יותר מהזמן היא להקיף את עצמך באנשים שאת אוהבת ושאוהבים אותך, ולהבין שאנשים והחיים בכלל לפעמים מאכזבים ולקבל את זה כדבר שהוא בסדר, שקורה אין מה לעשות. אני חושבת שככל שתעמיקי לתוכך תראי שאת בשום אופן לא חושבת שעיקר החיים או הרוב הוא לא יפה ואם תהיה כנה אם עצמך אולי תצליחי לדעת שתהיינה תקופות יפות, אפילו יפות מאד, של אהבה, פריחה, ובתוכן גם קצת אכזבות...:) מחכה לשמוע איך את מרגישה, מישהי שאוהבת אותך

חיבקת אותי במילים שלך כמו שאף אחד לא עשה ואני אפילו לא מכירה אותך, אוהבת גם.

כל כך יפה כתבת לנואשת ,וגם נכון מאוד... ןאם באמת את רק נערה ,אזי את נערה בוגרת ולענין. כל הכבוד לך!

את מרגישה יותר טוב ממי? את רוצה לספר מה היתה או עדיין הבעיה?

זה נלחץ לי באמצע על האנטר... רציתי לחתום באוהבת שלך, דברי אליי