שלום פסיכולוגים יקרים

יש לי שלושה ילדים אחת בת 28 אחריה 16 והקטן בן 10. הבת הגדולה בקושי מגיעה הבייתה היא כל הזמן מבלה עם חבריה ועם החבר שלה. בעבר היינו בקשר מצויין אבל בשנה האחרונה היא התרחקה. השבוע היא הודיעה לנו שהיא נוסעת לטיול בעולם למשך שנתיים ואולי אף תתחיל ללמוד צילום בניו-יורק. אני לא יודעת מה לעשות הפרידה קשה עלי, איך היא תסתדר שם. היא עד לפני שנתיים הייתה מאושפזת תקופה ארוכה עקב בולמיה קשה ונסיון התאבדות שכשל תודה לאל, ואני פוחדת ששם לבד היא תחזור לזה ואנו ההורים לא נהיה שם לעזור לה. היא גם ילדה שלא מספרת אם קשה לה, היא תמיד דאגה לאחיה וכולם מעריצים אותה בגלל כשרונותיה הרבים. היא אמרה לאבא שלה שהיא צריכה למצוא את עצמה ורוצה לעשות זאת הרחק מהכל. מה לעשות ואיך למנוע ממנה ליסוע. תודה אסתר וגדעון

לא פסיכולוגית אבל.... מנסיון אישי שלי ,אין מה לעשות! אם היא החלטית היא תסע ,בלי להתחשב באלה הנשארים. וחבל לבזבז אנרגיות על מלחמות . תצטרכי לקבל את הדין ,ולתת לה את ברכת הדרך..... ומה שהכי חשוב להתפלל ולקוות שהכל יעבור בשלום. שיהיה בהצלחה.

רציתי לדעת האם בולמיה בה משקל הגוף נשאר תקין זה מסוכן או שאין צורך להתערב? מדובר באחותי