הדרך הנכונה להתמודד עם אובדן הזכרון של אימי
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום, אימי איבדה את זכרונה באופן מוחלט לפני שנה ו4 חודשים עקב דום לב. אנחנו 5 אחים שהגדולה (אני) בת 25 והקטן בן 9 (יש עוד אח בן 21 שהפך נכה לאחר תאונת דרכים קשה). אני יודעת שכולנו "התבלבלנו" לאחר הארוע הזה וכל אחד נכנס בתוך עצמו וחש עצב פנימי. אחי הקטן בן 9 התחיל להשמין וזה רק הולך וגובר מה לעשות? איך לכוון אותו לדרך טובה ובריאה?
כמה עצוב היה לי לשמוע את שאת עוברת, לדעתי את צעירה מדי מכדי להיות אמא לאחייך, תנסו ללכת לטיפול משפחתי ואף כל אחד מכם לטיפול פרטני ולנסות לעבור את הטראומה הקשה הזו בצורה השפויה ביותר. שולחת לכם חיבוקים והמון תמיכה
שלום לך, את מאוד מודאגת מהקושי של אחיך, ואכן ייתכן והוא משתמש במזון כדרך להתמודד עם בעיותיו. אוכל מהווה נחמה בסיסית ביותר, ואף מהווה מבחינה פסיכולוגית חיבור ראשוני לאם. חיבור שאולי כעת הוא מנסה להחזיר. בכל מקרה המלצתי היא שתנסי לדבר איתו, לברר איך הוא מרגיש בעניין. זה נכון שיש אולי סימפטום של השמנה אך זו בוודאי לא הבעי הגדולה ביותר שלו ושלך. תהיי שם בשבילו, נסי לשמוע אותו. אם תרגישי שהכאב שלו גדול, או שאת לא יכולה להתמודד איתו, ובהחלט ייתכן שזה המצב. פני לטיפול עבורו. באותה הזדמנות נסי לבדוק גם עם עצמך איך את מתמודדת. דרור