טיפול ..

אני בטיפול כבר שנה .. אתם תמיד אומרים שהיחס בין המטופל למטפל הוא מעין שיחזור של יחסים מהעבר .. אני לא טוענת שזה לגמרי לא נכון .. דבר שלי מציק בטיפול זה העובדה שמצד אחד אני צריכה לסמוך לתת אמון , ולחשוף את עצמי בפני אדם זר .. שאומנם מוכן לשמוע ולהיות שם אבל במסגרת של 50 דקות פעם בשבוע ..(אני מטופלת "טובה " מגיעה בזמן הולכת בזמן .. ואפילו שממש בא לי אני לא מעיזה להתקשר .. ) ,אז אומנם אני מקבלת את זה כי אלו החוקים .. אבל זה גרם לי להגיע למין השלמה כזאת שלאף אחד אף פעם לא באמת אכפת .. וכנראה אני והבעיות שלי תוקועים אחד עם השני לנצח ..

שלום מישהי, הגבולות בטיפול באים, בין השאר, כדי לייצג את המציאות, ובמציאות אפשר לאהוב ואפשר שיהיה אכפת למרות (ואולי דווקא בזכות) האילוצים והגבולות. מטופלים נוטים להתבלבל בנקודה זו, ולפעמים גם ילדים מול הוריהם. הציפייה לקבל ללא גבול ובכל מצב אינה ריאלית, והאכזבה והתסכול הם תופעת לוואי בלתי נמנעת. כמו שכבר נאמר כאן לא פעם, מטופלים רבים מנסים לתקוף את הגבולות שוב ושוב כדי להוכיח או לאשש את הנחת היסוד המעוותת לפיה העולם רע ומתעלם. היכולת לוותר על העמדה הזו טומנת בחובה הבטחה ותקווה לשינוי. חושבת שתצליחי? ליאת

לא יודעת אם אני אצליח.. אבל אני בהחלט מנסה..:) שבת נעימה ורגועה.. תודה ..