ליאת

לפעמים נראה לי שהכל מאחוריי.שהנה אני בסדר. חבר מדהים,חברים טובים,עבודה טובה.מה עוד אפשר לבקש הצרות מתחילות כשאני מתחילה לדהור לתוך התהום החשוך. ואני נופלת אליו. לפעמים אני רוצה להגיע אל התחתית ושהכל ייגמר שם. לא מצליחה לא לראות את הדברים כגדולים מנשוא,בלי לחשוב על איך אני גומרת את החיים האלה אני מנסה להיתפס על איזה קרן אור ,לטפס למעלה ,להוציא את עצמי משם ואני לא מצליחה. אני שנתיים ככה עולה ויורדת כאילו מתנדנדת בנדנדה. אם אני בירידה אני מגיעה לתהומות הכי עמוקים. ואם יש עלייה- אז עלייה גדולה . כאילו משהו לא מאוזן אצלי. פשוט רע לי.רע.אני לא יודעת מה אני רוצה לשאול. אין לי אוויר ולא רוצה אותו בכלל.

ערב טוב, החיים בסחרחרה שאת מתארת, אף כי לבטח לא משעממים, יכולים להותיר גם אנשים חזקים באפיסת כוחות. את אמנם מספרת על מעברים חדים שלכאורה באים משום מקום, אך נראה בעיני ראוי לנסות ולהתחקות אחר הסימנים המקדימים שיכולים - אולי - לשפוך אור על המקור לקושי. טוב בהרבה לעשות את התחקיר הזה בליוווי איש מקצוע, שיוכל לסייע בתובנות ובטקטיקות מקלות. שולחת לך בכל זאת קצת אוויר וחיוך :-) ליאת