פנייה לטיפול

שלום, אני בגיל 36 והחלתטי שאני חייבת לפנות לטיפול. התלבטתי שנים רבות אם לשתף מישהו בהתעללות שעברתי, אבל לא הצלחתי אף פעם להתגבר על הפחד שלי, והבושה מהנושא. לכן נשארתי לבד עם החוויה הכואבת, דבר שמנע ממני זוגיות, וחיי משפחה. -רציתי לדעת, האם בטיפול אני חייבת לשתף עד פרטי פרטים? - שמעתי שטיפולים דינאמיים לוקחים המון זמן, ואני הרי איבדתי המון שנים מחיי, האם יותר נכון לפנות לטיפול קוגניטיב בכדי לטפל בבעית הפחד מאינטימיות/מגע/יחסים.... או מי שעבר התעללות עדיף שיעבור את הטיפול בשיטה הדינאמית? אם הרגשתי שאני לא יכולה לדון עם המטפלת בנושא, האם עדיף לעזוב מההתחלה או לתת לדברים זמן מה? תודה רבה

שלום סמדר, כפי שכתבתי לפני מס' דקות ליערה, בטיפול לא חייבים כלום. לטיפול מגיעים מתוך צורך להבין וללמוד על עצמנו, ולהיחלץ מאחיזתם ההרסנית של חוויות עבר קשות המפריעות לנו לתפקד באופן מיטבי בהווה. אינני חושבת שלצורך כך מוכרחים לשתף בפרטי הפרטים של ההתעללות, אלא דווקא בחוויה הרגשית שנלוותה לה ובדרך בה היא ממשיכה להתקיים בתוכך עד היום. ההחלטה באיזה טיפול לבחור צריכה להביא בחשבון את הציפיות שלך, את אורך הרוח שלך, ואת הנכונות שלך להשקעה רגשית אינטנסיבית. נסי לקרוא קצת באתר "מקום", כדי לקבל מושג על חשיבותה של ההתערבות הטיפולית, ועל דרכי הטיפול האפשריות. כשתדעי לאן מכוונת כל שיטה, תוכלי לחשוב מה נכון עבורך. הנה- http://www.macom.org.il/ בהצלחה ושבת מנוחה ליאת