שלום רב

לפני זמן רב שאלתי שאלה בפורום פסיכולוגיה כלשהו ויצרתי קשר עם מנהל הפורום בפורום ולאחר מכן נוצרה תקשורת באמצעות האימייל (על מנת לשאול אותו שאלה לגבי הטיפול בו אני נמצא). משאלה תמימה במייל התקשורת בינינו הפכה להיות אינטנסיבית. יש לציין שהוא ענה על כך מייל ומייל בחמימות ונחמדות רבה, הוא אף עודד את התקשורת ואמר שתמיד ישמש כאוזן קשבת הן במייל והן בפורום. לעיתים היו בינינו גם שיחות טלפון. המיילים היו סביב נושא הפסיכולוגיה, הטיפול וכד' אם כי זה גלש מעט לנושאים אישיים אצל אותו פסיכולוג וכמובן שגם אצלי. לכאורה היה נדמה שגם הוא נהנה מסוג הקשר הזה. הוא תמיד ענה בסבלנות וחמימות לכל פנייה שלי. הוא כל הזמן אמר שאין בעיה והוא ימשיך לתת לי מענה הן בפורום והן במייל, ויהיה אוזן קשבת וכד'. בתקופה שהייתי שרוי בדיכאון, הוא קיבל המון מיילים ממני . עד שבשלב כלשהו, כרעם ביום בהיר הוא החליט שהוא לא רוצה לקבל ממני מיילים. הוא החליט להפסיק את התקשורת בינינו. אני יודע שזה לא מתפקידו לתת לי מענה. אני זוכר את אותו היום בו הוא שלח לי את המייל- זה היה מכאיב. עם זאת, המשכתי לרשום לו. בהתחלה הוא לא השיב על המיילים ולאחר מכן השיב.הוא כנראה לא עמד בגבולות שהציב לעצמו והשיב לעיתים. למעשה, שוב חודשה התקשורת במייל. באותה העת הייתי בתקופה מאד לא טובה בחיי. ואיכשהו המיילים שלו סייעו לי. אחרי זמן מה רציתי להודות לו על היחס האדיב והזמן שהוא מקדיש לי (המון שאלות שלחתי לו למייל). רציתי להביע את תודתי בדרך כלשהי והוא הציע שניפגש, ואכן נפגשנו. לאחר זמן מה התחלתי טיפול, שבו הזכרתי את אותו הפסיכולוג,דיברתי על התקשורת שהייתה בינינו וכיוב'. הפסיכולוג שלי פירש את זה כמשיכה שלי לאותן דמויות שמבלבלות אותי. כפי שקורה לי עם דמויות אחרות. המשכתי לאחר מכן לרשום לו בפורום (מאחר ולמייל הוא לא השיב). לעיתים הרגשתי שהוא עושה טובה שהוא רושם לי (מכיוון שהוא לא הסכים להשיב למיילים שלי). לעיתים, הרגשתי שהוא עונה לי כדי לצאת מדי חובה. בסך הכל אני מבין שהיו לו כוונות טובות, אך התקשורת רק פגעה בי. לא מזמן פניתי אליו למייל. הוא הסכים שארשום לו. הוא השיב לפניה שלי ואף הוסיף משהו מחייו האישיים. שוב זה אותו מצב מבלבל החוזר על עצמו. הלא הוא אמר שלא ישיב להבא לפניות שלי. הקשר איתו די מבלבל. הוא לא תמיד ברור. מדוע הוא מתנהג ככה? האם זה בכוונה? אני חש רגשות מעורבים כלפי אותו פסיכולוג והגעתי למסקנה שלא כדאי להמשיך את התקשורת איתו, למרות שקשה לי. למעשה אין לי כלל שאלה, אלא ברצוני לקבל חוות דעת. תודה מראש

שלום לך, כמנהלת פורום אני מכירה מקרוב את המצב שאתה מתאר. אני חושדת שאילו היינו שואלים את מנהל הפורום, הדברים היו מוצגים מעט אחרת. מנהלי פורום מופצצים בפניות למייל הפרטי שלהם. הם משתדלים לסייע כמיטב יכולתם, ולהיענות במידת האפשר לפניות הללו. ברוב המכריע של המקרים הפונים מסתפקים בתשובה שניתנה להם ויודעים לכבד את גבולות הזמן והמקום, מתוך הערכה למחווה יוצאת הדופן. הצרה מתחילה כאשר אנשים מפרשים בטעות את הנימוס והאדיבות של מנהל הפורום ואת רצונו הטוב כסוג של מחוייבות טיפולית. במצבים אלה יש סיכוי רב יותר לאכזבה ופגיעה, בעיקר כאשר המנהל מציב את הגבול בצורה חד משמעית. אתה עצמך מתאר כיצד המשכת לכתוב אליו, למרות שהתבקשת שלא לעשות זאת. אני חושבת שטוב עשית כשהבאת את הסוגיה לטיפול שלך, שכן שם המקום לטפל בנטייה לתקוף את הגבולות שוב ושוב. בנוסף, אני מסכימה עם ההחלטה להימנע מהמשך הקשר המוזר הזה, שכן נראה בעליל ששניכם מעניקים לו משמעות שונה לגמרי. בהצלחה ליאת

איזו משמעות לדעתך מעניק המנהל לסוג הקשר הזה? מדוע אם כן הוא יזם את הפגישה עמי? האם עם כל גולש בפורום הוא עלול להתנהג כך? אני מודה שלא הקפדתי על גבולות בקשר אך לטעמי גם הוא לא תמיד...

את אומרת שהקשר מוזר. את חושבת שגם לא רצוי לרשום לו בפורום?

התקשורת ברשת יכולה להיות כר נרחב להשלכות, מאחר וחסר בה מבט העיניים, טון הדיבור והניגון, האדם השלם. הפרסונה האינטרנטית היא חלקית מאד, עמומה מאד, ומאפשרת אין סוף ייחוסים וכוונות שאינם תמיד עולים בקנה אחד עם המציאות. אם אתה מרגיש שסוג כזה של תקשורת הוא בעל פוטנציאל מזיק עבורך, נסה לצמצם. בכל מקרה, אני מניחה שתצטרך ללמוד לחיות עם מה שיש, ולקבל ממנהל הפורום *רק* את מה שהוא מסוגל לתת, תהיה החלטתך אשר תהיה. לילה טוב ליאת