====
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
ליאת אני לא יודעת מה לעשות, אני נורא עצובה, אין לי חשק לכלום אני לא עונה לטלפונים, אני מתה מפחד, המטפלת שלי התקשרה לשאול לשלומי אחרי שביטלתי שתי פגישות, אמרתי לה שהכל בסדר, כל כך רוצה להתקשר אליה ולהגיד לה שכלום לא בסדר, כל כך רוצה לבכות ולא יכולה, אני לא יודעת אפילו מה לכתוב, או מה לשאול, הכל בלאגן אצלי בראש.
שלום אבודה, בעיני, חבל לבזבז בלאגן בראש מחוץ לחדר הטיפול. :-) הנטייה לשמור על פסאדה חיצונית נינוחה כשבפנים הכל רועש ורוגש, יכולה להיות תוצאה של חוויות מוקדמות, בהן אי אפשר היה לבכות, להישען, להיעזר, אולי כי לא היה עם מי, אולי כי מי שהיה נתפס לא חזק מספיק כדי להכיל. מקווה שתצליחי לגייס בתוכך את הכוח לשנות הרגלים ישנים, ולהיווכח שאפשר אחרת. שולחת לך מלוא חופניים אומץ ליאת
ליאת את חושבת שאם אני אבכה בטיפול המטפלת תצחק בתוכה?