מה לעשות

יש לי ילד בן 10 ובן זוג מזה 6 שנים. אביו הביולוגי של הילד ואני נפרדנו כשהיה בן שנה. כשהילד היה בן 4 האב חזר מחו"ל וביקש לחזור עם לקשר עם הילד. הוא בא במשך חודשיים ונעלם (כך קרה גם כשהילד היה בן שנתיים) עד היום בערב הוא התקשר ואמר שהוא רוצה לשוב לחייו של הילד, יש לציין שבאיבחון ציין הפסיכולוג שהילד לא עיבד את חווית הנטישה ועליו להיות בטיפול פרטני. אמרתי לאב שהוא לא יבוא יזעזע את עולמו שוב ואני אאסוף את השברים התחלנו להתווכח כשאני מנסה להגן על שפיותו של ילדי והא מצדיק את זכותו הביולוגית. אני חוששת בגלל אופיו האימפולסבי והילדותי (שנינו רק בני 29) שזה שוב צורך שלו שיחלוף. אמרתי לו שאם ימשיך להרגיש כך עוד כמה חודשים נבחן אפשרויות שוב. בן זוגי ואני עומדים בפני חתונתנו ויש לציין שיש לו ולבני יחסים מדהימים של אב ובן ויציבות שעבדתי עליה בחרון אפי. מצד שני אני לא רוצה לחשוב שמנעתי מילדי את האפשרות להכיר את אביו. בעיקר בגלל העובדה שטראומה זו אינה מעובדת אצלו. מה לעשות והכי חשוב מה נכון לילד?

שלום אמא, את מעלה שאלה חשובה וסבוכה, ואני חוששת שהיא 'גדולה' מדי בשביל פורום אינטרנטי... כל-כך הרבה שאלות מסתעפות ממנה: טובת הילד, טובת ההורה, זכויות ביולוגיות וזכויות שנקנות בעבודה קשה לאורך החיים, זעזועים בעבר ותקוות לעתיד... אני מציעה לפנות לייעוץ אצל מטפל משפחתי, שיוכל לעזור לכולכם ליצור שיח מעמיק בנושא. בהמשך, אולי תרצו לעגן את החלטותיכם במסמך בעל תוקף משפטי, שיוכל לסייע במניעת קשיים עתידיים. ברכות לקראת הנישואים, ובהצלחה, אורנה