טיפול
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
ערב טוב, ביקשתי חודש חופש מהמטפלת שלי כי היה לי נורא שה בתקופה האחרונה בטיפול. היא הסכימה אבל ביקשה שנשאר בקשר בתקופה זו. החודש עבר, היא לא התקשרה אפילו פעם אחת לבדוק מה קורה איתי, ועכשיו ממש לא בא לי לחזור. בפגישות היא נראית חמה, אבל ברגע שאני יוצאת מהחדר (אפילו אם אני במצב הכי רע שבעולם) היא אף פעם לא מתקשרת לבדוק מה שלומי. היא רק מתקשרת בכדי לשנות שעת פגישה. אשמח לדעת מה דעתך בעניין.
פשוט נשמעת מטפלת מגעילה, לא נשמע כאילו באמת איכפת לה ממך, חבל לי עלייך.
פשוט נשמעת מטפלת מגעילה, לא נשמע כאילו באמת איכפת לה ממך, חבל לי עלייך.
שלום לך, נשמע לי שכאשר עשיתן הפסקה בטיפול והיא ביקשה שתישארו בקשר במהלך החודש הזה היא התכוונה שאת תצרי קשר איתה. שזה יבוא ממך. אני מאוד יכול להבין את הרצון לדעת שלמטפל אכפת לא רק בתוך הפגישות אלא גם ביניהן. אבל ניתן להגיע להרגשה כזו בדרכים אחרות ולא רק דרך הוכחות קונקרטיות. זה שהיא לא מתקשרת לא אומר שלא אכפת לה ממך, אלא שהיא בוחרת לכבד את המקום שלך, למשל הקושי להיות קרובה אליה, הרצון לשמר את הטיפול בתוך החדר, או אפילו הרצון שלא יפריעו לך. אם היא תתקשר כאשר יבוא לה יהיה בכך משהו שעלול להיות חודרני לפרטיות שלך. היא מניחה שאם את תזדקקי לכך תתקשרי. הדבר דומה לתחילת פגישה כאשר לא היא מכתיבה על מה לדבר, אלא נותנת לך את המקום להביא את עצמך ואת מה שמעסיק אותך באותו רגע. דרור
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
