שאלה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
רציתי לדעת עד כמה לילדות שלנו יש השפעה עלינו כבוגרים ואיך אנו יודעים שהחיים הבוגרים זה בחירות שלנו ולא השפעות של הילדות. אני בת 46 אדם מאוד תלותי ובוכה מכל שטות אפילו מסרט מצוייר עם ילדי הקטנים, צוחקים עלי שאני מאוד רגישה, האם זה משהו שקשור לילדות או משהו שהוא חלק מהאישיות שלי? כשהייתי צעירה ויפה בגיל 31הלכתי לטיפול וכל פגישה הייתי בוכה עד שנמאס לי ועזבתי, מה אפר לעשות?
יקירתי גם גיל 46 הוא גיל צעיר ויפה. ודווקא לדעתי בשנות ה20 והשלושים הצעירים עדיין עם בלגנים אחרים כך שקשה להם להתמסר לתחושות והם עדיין קשורים להורים כך שקשה להם לבחון את העבר. גילך הוא גיל אידיאלי לטיפול, לכי על זה. בהצלחה
אלנה שלום, לילדות שלנו, לזכרונות החוויות ובעיקר הדמויות הראשונות שחווינו בחיינו יש השפעה על חיינו הבוגרים. הבחירות שאנו עושים כבוגרים תלויות במידה רבה ברמת העיבוד של חוויות העבר שלנו. מדברייך נשמע לי שחלקים רבים בך אינם מעובדים, לא מודעים לך. מפריע לך שאת בוכה בלי סיבה נראית לעין, ללא יכולת לשלוט בזה. עצתי היא לפנות לטיפול, להתמודד עם מה שעולה שם, גם אם זה אומר לבכות כל פגישה. הבעיה היא לא בבכי אלא בחוויה של חוסר שליטה, וחוסר הבנה שאת מרגישה. בהצלחה, דרור