שלום

שלום. אני סובלת מאיזושהיא דילמה : יש משהוא בהתנהגות שלי שלעיתים "מתפלק" לי להעביר – שלא מרצוני – תשדורת של סקס. או כאילו בא לי בדיוק עכשיו סקס או אני חושבת על סקס – תשדורת שאני באופן אישי חווה אותה כמשהוא שנחווה על ידי האחר ומפדח אותו או הורס את הסיטואצייה. העניין שזה תופס אותי גם ברגעים הכי הכי רשמיים. מה עושים ? איך מתמודדים ? ברור לי שכולנו רק בני אדם, אבל מצד שני אנו חיים בעולם שכן מאוד מסתיר את עניין המין עצמו והופך אותו למשהוא שלא מדברים / חושבים / עושים בגלוי.... אז איך מתמודדים עם דבר כזה ? לעיתים זה גורם לי לחשוב שהרסתי סיטואציה שלמה כי נפלתי במאזן אימה הזה של "מי יחשוב על סקס קודם" כי הרי כולנו משדרים איזה פאסון ביומיום ועושים מאמצים להסתיר שזה עובר בראש.... אז מה דעתכם ? איך להסתיר "יותר טוב" ומה עושים כדי להקדים תרופה ?

שירית שלום, מיניות היא חלק בלתי נפרד מחיינו. ובכל זאת בחברה בה אנו חיים ישנם ביטויים הולמים ולא הולמים למיניות. למרות שהמצב שונה מזה של וינה בסוף המאה ה - 19, עדיין ישנן נורמות מסוימות. את כותבת שלך קשה לעמוד בנורמות לעיתים, מה שמעלה את השאלה מדוע, האם זהו דחף שאת לא מצליחה לשלוט בו, סוג של דרך למרוד או למשוך תשומת לב, או חוסר הבנה של כללים חברתיים. אני לא יודע את התשובה, אבל ברור שזה מפריע לך. לכן עצתי היא שתנסי לברר מהי התשובה ומכאן גם מה הדרך להתמודד עם תופעה זו. את כללי העולם קשה לשנות ניתן לבחור ללכת בשוליים שלהן, אבל על כך יש מחיר. מחיר זה מפריע לך ולכן אני ממליץ שתנסי לבדוק את המקור להתנהגות בתוכך. דרור