טלי שלחתי לך אימייל-בבקשה

בבקשה זה דחוף

אנג'ל שלום רב, כמו שכתבת באימייל, את יודעת שהיית צריכה לפנות למד"א. אני לא יכולה לנחש מה קורה איתך, ולדעת שתכתבי לי אימייל. רק כעת פתחתי את המחשב וגיליתי את הודעותייך. יתרה מזו, אין לי יכולת לעזור במקרים כאלו של מצוקה גופנית. ויותר מכך, זה בלתי אפשרי לעזור באופן מעשי כשאנו רחוקות זו מזו. צר לי לומר לך אנג'ל, אבל הפנייה אליי נראית לי בצורה מסויימת מעין נסיון לברוח מההתמודדות האמיתית. ברור לך שגם אם היית מוצאת אותי לא יכלתי לעשות דבר עבורך, שאת עצמך לא ידעת שאת אמורה לעשות. הפנייה אליי היתה קריאה לעזרה. אני חושבת שאת יודעת וחשה זאת. אנג'ל יקרה, את חייבת לגשת לטיפול. אני יודעת שאני כבר נשמעת כמו תקליט שבור, אך אין משהו אחר. את זקוקה לטיפול נפשי ופיזי כאחד. ואת יודעת את זה. אך במובן מסויים את נשארת לבד, כי זה נוח ויש לכך "רווחים משניים" עליהם כבר סיפרת פה בפורום. אז שבי עם עצמך, עשי "חושבים" אמיתי וכנה עם עצמך, ותחליטי מה את רוצה. אני מודעת לבילבול, אך תמיד יש צד אחד חזק יותר מהשני. את מסוגלת להחליט. יש לך את כל הכלים הדרושים לכך: כוח, אינטיליגנציה וחוכמת חיים. אני מקווה שהצלחת להתגבר על המשבר הנוכחי ושאת בסדר. אני אשמח אם תשאירי לי הודעה פה או באימייל לגבי מצבך. בכל מקרה, ביום ראשון את מוזמנת להתקשר, כרגיל. תרגישי טוב, טלי פרידמן

אני כאן עכשיו... כן פניתי... שכתבתי לך חשבתי בראש מה תעני,וידעתי בדיוק מה תעני פניתי... ואני קצת מתביישת להגיד לך מה קרה שם... ההורים שלי חזרו בגלל זה...