מה עושים??????
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום למומחים אני פשוט אתחיל זה יותר מידי מורכב אז ככה אני בת 24 ועברתי לגור עם חבר שלי לפני 3 חודשים בינתיים סבבה רק שלפעמים אני מאוד בסטרס שאנחנו לא מסתדרים ואני די חייה עליו כי אני לא עוסדת כרגע ואני סטודנטית ואני מפחדת פתאום אובר לאבד אותו גם מהפן הכלכלי והביטחון כי בבית אין לי שום תמיכה כספית ואני רק באה הבייתה מידי פעם לבקר ואני מקבלת עצבים בכל גופי אני ממש חסרת יישע אני חייבת למצוא עבודה וזה לא ממש הולך לי אני מאוד מפחדת חייה בפחד אני גם כועסת על עצמי שאני מתעצבנת על המשפחה שלי את אבא שלי אני בכלל לא מחשיבה שיש סיבה אבל אני מעוצבנת על אמא שלי ואחי אני מפחדת שאני אצטרך לחזור הבייתה אני מרגישה שאני כבולה שם מבחינת חיים אפילו מבלי שיעשו הרבה כי די יש לי פרטיות שם אבל זה מעבר אם איך אני מרימה את עצמי מאיפה מוצאת את הכוחות לא להתייאש ולעוד קדימה???? תודה מראש על ההקשבה והנכונות לעזור ולייעץ
שלום לך, היציאה מבית ההורים לחיים עצמאיים כרוכה כמעט תמיד בחרדה. קשה ומעיק ככל שיהיה, בית ההורים מאפשר ברוב המקרים סוג של נוחיות, ולו מעצם היותו מוכר כל כך. אני חושבת שאחת המשימות החשובות כרגע זה לבסס לעצמך סוג של עצמאות כלכלית, כדי לא להמשיך את הדפוס התלותי גם עם בן הזוג שלך. אני ממליצה לך בחום לפנות לשירותי הייעוץ באוניברסיטה, ולברר פרטים בנוגע לטיפול פסיכולוגי מוזל הניתן לסטודנטים מן המניין. בעזרתו של מטפל סבלני, תוכלי לעשות את המעבר הזה עם פחות כאב, ופחות לבד. בהצלחה ליאת