בוכה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אני קוראת זאת ובוכה, בוכה בשבילך, בשבילי, בשביל כל אלה שהשתיקה היא עדיין חלק מגופן. הדמעות יורדות כמו רוצות להרגיע, אך דבר לא ינחם והמילים קטנות מכדי לטהר ולתאר את גודל הכאב. והזוועה אוחזת בי למקרא המילים, ואבא גם גופי מתכווץ.
חבל. כל כך חבל שדברים כאלה קורים והורסים כל כך הרבה בגיל כל כך צעיר