חוקים גבולות...

"חוקים","גבולות" ועוד כאלה וכאלה הגדרות.מסתבר שגם לכם- אנשי המקצוע- קצת קשים השינויים, למרות שאתם יזמתם אותם.וזו לא טענה חלילה,להיפך זה נראה הכי אנושי בעולם! אלא מה? כשזה בא מצד מטופל, זה כבר נראה נורא לא בסדר,ויש לכך ים פרשנויות ללמה? איך?ואיפה עוד היה מצב כזה?וזהו שלא! לא מילה או עשיה,מתקשרת בהכרח למשהו אחר. תתפלאו אבל יש גם מילה או כעס שנובע מכאן ועכשיו!!!!זה לא מופנה אליכם אלא למטפלים בכלל,ואני דווקא חושבת שזה די נחמד שמטפל מרשה לעצמו לפעמים לוותר על "חוקים".אבל כשהוא זה שגורם להפרת החוק זה כבר לא כזה נחמד!לילה טוב.

אני וכוכבית, נדמה לי קצת מבולבלות. אם הבנתי נכון, חילופי המשמרת בעשר בלילה נועדו לאפשר למנהלים לסיים בשעה סבירה, וזה נשמע הגיוני. אבל, אם פונים אליהם פנייה אישית בזמן שהם עדיין בפורום, זה נראה לי רק אנושי להגיב. הלא הפנייה של ורד לאורנה לא יכולה להיענות מחר ע"י ליאת, כי זו פנייה אישית לאורנה. ברור שאם אורנה כבר לא הייתה נוכחת בפורום, ליאת הייתה מפנה את תשומת לבה של ורד לשינוי בשעת ההחלפה, וזה היה מסתדר, אבל אם אורנה שם - היא באמת אמורה להתעלם? העובדה שבחרה לא להתעלם, מעידה בעיני על האנושיות והחמימות שלה, ולעומת זאת על צרות עין וקנאה לא מווסתת של הכותבות האחרות.

למה את חושבת שזו קנאה לא מווסתת? למה לשפוט בצורה כזאת מבלי להכיר את הבנאדם בכלל? אני אתמול רציתי להתייעץ עם אורנה ,לגבי הטיפול שלי,דחיתי את ההתייעצות לשבוע הבא בגלל "החוקים" החדשים, והתפלאתי שאורנה ענתה לשאלות שנשאלו גם אחרי השעה 22:00 ורק כי היא מכירה את הפונות. זה הכעיס אותי .מאוד. זה פשוט לא פייר. תמיד האשמתי את עצמי שאני כועסת אם לא מתייחסים אליי. וחשבתי שאני לא בסדר,שלא הייתי צריכה לכעוס,שסתם כעסתי.עכשיו אני רואה שזה לא מובן מאליו שתמיד אני טועה,ואני הלא בסדר ו'הפסיכולוגים' הם אלה שצודקים. הגעתי למסקנה שאני עושה טעות בכך שאני רושמת כאן . אם כבר המציאו כללים חדשים אז שבאמת יעמדו בהם, 22:00 בערב שיהיה 22:00 בערב ולא דקה אחרי זה לא פייר אם כבר עונים לפנייה שנשלחה אחרי 22:00 שיענו לכל הפניות הבאות. אורנה שתדעי כי אולי את לא יודעת- לי לא כואב פחות ממשתתפות אחרות, ואני גם לא מרגישה טוב וגם נמצאת עמוק למטה, ובכלל שאתמול היתה לי שאלה עניינית על הטיפול ולא רשמתי כי חשבתי שלא תעני לי. פסיכולוגים.... אני לא מאמינה שאי פעם אני אסמוך על מי שנושא את התואר הזה,ואני אסביר- קל לנצל את המצב שאתם נמצאים בו.של כוח.של עוצמה.ואת העובדה שאף אחד לא יפקח עליכם אם אתם תעשו טעויות,ואם תהיו לא בסדר ותגידו או תעשו משהו שלא הייתם צריכים אתם תמיד תמצאו לזה כל מיני תירוצים שנשענים על טיעונים פסיכולוגיים,ובכלל יותר קל להאשים את האחר במצב שלו,בכעסו,ובמצב שנוצר, רק לא את עצמיכם. והמטופל מקשיב ומאמין לכם ומאשים את עצמו, והכל נשאר אצלו בפנים כי אין לו אפילו את הכוחות הדרושים לעזוב את הטיפול,או לכעוס אפילו.