האם לחזור לטיפול?

שלום, עזבתי את הטיפול לפני חודשים, כי לא הרגשתי שום התקדמות אחרי שנה של טיפול (לרוב פעמיים בשבוע). הרגשתי תקועה במקום, עייפה וכאובה יותר. היא ביקשה שתתקשר לפעמים לשאול מה שלומי, ואני הסכמתי לשמור איתה על קשר. עכשיו אני מרגישה נורא לחוצה, במצב רוח גרוע, בודדה. אין לי כוח לעשות כלום, ואין לי את מי לשתף. היא לא התקשרה ואני לא מתקשרת, כי אני מרגישה שכנראה היא חיכתה לרגע שאני אפסיק (למרות שבעת הפגישות היא מאוד חמה, ואיכפתית), אבל היא תמיד מבטיחה דברים ולא מקיימת וזה אחד הדברים שבגללם החלטתי גם לעזוב. וטיפול חדש ,לא בחשבון כי היה לי מאוד קשה להחליט מההתחלה ללכת לטיפול, והשלב הראשוני של הטיפול עד שנפתחתי ונתתי אמון קצת לקח בערך את רוב הטיפול. אז אני אני לא רוצה לעבור את זה שוב.

שלום גלית, אני זוכרת את הודעותייך בסמוך לסיום הטיפול, ואת תחושות האכזבה מהמטפלת שלא הרפו ממך. אני שומעת בהודעה הנוכחית כיצד הטיפול ממשיך להתקיים בתוכך, חי ובועט... לתחושתי, זוהי עדות לחשיבות של הקשר, למשמעויות שלו עבורך, לאכזבה ולכאב שנותרו לא מעובדים. הייתי רוצה שתרשי לעצמך לבחון את הדברים שוב - להתבונן בקושי להתקרב ובתחושת האכזבה והיאוש שהתעוררו ברגע שנוצרה קרבה. אפשר לעשות זאת עם אותה מטפלת, ואפשר בהחלט לגעת בתחושות אלה עם מטפל/ת אחרים. תחשבי על זה? אורנה