אכזבה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
כמה נורא להתאכזב,ועוד יותר להבין שהאכזבה היא משהו שבשגרה.החיים האלה כ"כ צפויים,כ"כ קשים וכואבים.זה הכל כישלון אחד גדול.נמצאת בתוך בור עמוק ושחור,יש בו חבל ליציאה,אבל קצר לא חזק.ובכול מאמץ להאחז בו הוא נקרע עוד קצת! הרפתי אין לי כח לנסות ולטפס,רוצה לישון בתוך הבור ושמים יכסו אותו,שאטבע!מי צריך חיים שלו רוצים בך!מאוכזבת,כועסת,פגועה,שונאת ומתוסכלת. אוי אלוהים כמה נוראית האכזבה!
שלום למאוכזבת אין לי אלא להסכים אתך . לחיים יש דפוס התנהגותי משלו ,אני משוה זאת לנדנדה ,שפעם עולה ופעם יורדת... ולפעמים ,כדי להכעיס ,היא יורדת ושוכחת לעלות..במקרה הטוב. כשמצב הרוח מתרומם (גם זה קורה לפעמים..) נדמה שימות המשיח בפתח ,ותיכף מגיעה תזכורת, שגן עדן זה לא פה ולא עכשיו.... באמת, לא מנסה לנחם. אין מה...עולם כמנהגו נוהג.. מוסיפה רק דווחים מהשטח. מאחלת לך ימים טובים יותר
אכן עולם כמנהגו נוהג....רק שיאט קצת,שיעצור!אין לי כח יותר, כואב לי הגוף,נשבר לי הלב ובוערת לי הנשמה.לא מבינה עלמה ולמה אני נענשת וכ"כ בחומרה. הלואי שישרף העולם הזה, וכל מה שישאר בו זה ענן שחור,שיזכיר כמה בוערת האש בגהנום של החיים!
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
