משברון

הי , אני בת 29 כ- 8 חודשים לאחר לידה , יש לי בת מקסימה ובעל מקסים , לאחרונה עברנו לדירה חדשה לאחר שיפוץ ארוך שבמהלכו התגוררנו אצל ההורים של בעלי . לכאורה אני אמורה להיות שמחה במקום שאני נמצאת בו , בכל זאת הקמתי משפחה קניתי דירה , העניין הוא שזמן רב אני מרגישה שינוי במערכת היחסים עם בעלי ואינני יודעת איפה הבעיה , גם הוא מרגיש ככה ואומר שהכל נהיה "מתכתי" לצערי אני מסכימה איתו . אני מרגישה גם ירידה גם בחשק המיני, כמובן אנחנו כבר לא יוצאים כמו פעם והכל חג סביב הילדה , וגם אם הוא מציע שאולי נלך לעשות סיבוב בים אפילו עם הילדה אני תופסת כבדות ומוותרת על הרעיון. גם בעבודה אני מרגישה שחיקה רצינית ,לאחרונה אני ממש עצבנית ומתרגזת מכל שטות קטנה אני מוצאת את עצמי מתווכחת איתו על שטויות ממש, ולאחר מחשבה אני מבינה שהכל זה רק תירוץ ומשהו אחר כניראה באמת מציק לי . יש לציין שאני טיפוס חרדתי מאוד וכל שינוי שכזה מערער לי את הביטחון . אני אף נוטלת כדורים במשך כ-9 שנים ששינו אותי ועזרו לי פלאות (SEROXAT 20mg) שאגב לארונה קצת פיקששתי איתם ואולי זה מה שהוציא אותי מאיזון. אגב אני חושבת שאני סובלת מתסמונת קדם ווסתית שמתבטא בכל התופעות שרשמתי כ -10-12 ימים לפני קבלת המחזור. עוד דבר שרציתי לציין שאני מרגישה גדולה לגילי וגם עדיין לא חזרתי לגוף שהיה לי לפני הלידה . וגם זה מערער אותי קצת . אינני יודעת מה לעשות אני מרגישה מדוכדכת מאוד לאחרונה , מצב רוח ירוד ביותר , טוב שיש לי את הילדה שמוציאה ממני אינספור חיוכים. מה אתם מציעים לי לעשות אני לחוצה מהמצב הזה ואני מרגישה שאני לא ממש שולטת בזה . הזוגיות שלי חשובה לי מאוד. אודה לתשובתכם, רונית

אין זוג בעולם לדעתי שלא עובר משבר בשנה הראשונה לבוא הילד, אתם צעירים תנו לעצמכם את הזמן, תשאירו את הילדה אצל ההורים וצאו קצת, את תחזרי לעצמך והוא לעצמו. אל תשכחי שילד זה דבר גדול בעיקר ילד ראשון. תעשי דברים שאת אוהבת לעשות לבד ואיתו. תחשבי על דברים שהיו משמחים אותו ואותך לפני השמחה הגדולה בלידת הילדה. תנסו ליצור רגעים מיוחדים כמשפחה וגם כזוג. תחזיקו מעמד נשמע שאת אוהבת אותו אחרת לא היית שמה לב לכל מה שכתבת ואני בטוחה שהוא אוהב אותך. בהצלחה חברתכם לפורום (נשיקות מכולנו לקטנה)

רונית שלום, הצטרפות של ילד למשפחה מוסיפה המון, אך מערערת את הזוגיות. כעת יש שלישי התופש מקום ומחייב שינוי. נשמע לי שחלק מהקשיים עליהם את מתלוננת קשורים לקושי זה. יש צורך במאמצים יוצאי דופן על מנת לשמר את הזוגיות. זה חשוב עבורכם ועבור ילדתכם. לכן נסו להקדיש זמן גם לעצמכם, אם זה לא יעזור פנו לייעוץ זוגי. אבל את מתלוננת גם על קשיים שאינם קשורים לזוגיות הנובעים אולי משינויים הורמונליים, ממעמסה חדשה עלייך, ומסיבות אפשריות נוספות. עצתי לך היא בנוסף לאמור לעיל לפנות גם זמן לעצמך. אם פירושו של דבר גם לפנות לטיפול עשי גם זאת. בכל מקרה חלק גדול ממה שאת עוברת הוא טבעי וצריך לתת דחיפה כדי להחזיר את העניינים למצב טוב יותר עבורך. דרור