מיואש

חברה שלי חותכת את עצמה בבטן וברגליים, כולה מצולקת, היא אמרה שאם אני אספר למישהו היא תעזוב, אני כל הזמן פוחד שבפעם הבאה שהיא תעשה זאת היא תדמם למוות הבעיה שאף אחד לא יכול לראות זאת כי היא חותכת במקומות שלא רואים. היא הייתה בטיפול ועזבה את המטפל בטענה שהוא לא חכם, עם ההורים שלה היא לא מדברת, התקשרתי למטפל שהיא נטשה והוא אמר שאני אנסה לדובב אותה לחזור לטיפול ושהוא ניסה להשאיר אותה בטיפול ללא הועיל. מבחוץ היא נראית בחורה יפה וחייכנית ואני מרגיש שהסוד הזה גדול עלי. היא בת 28 כבר ילדה גדולה אבל עדיין ילדה איך אני לא מאבד אותה?

הסוד הזה באמת גדול עליך, ועם כל רצונך לשמור עליה קרוב אליך, הבריאות הפיזית והנפשית שלה הם מעל הכל. זה שהיא חייכנית ויפה אינו קשור לסבל שלה הפנימי והנורא. היא התאמצה נורא לא לחתוך במקומות הנראים לעין כגון פרקי ידיים וכדו', כי היא נורא מתאמצת לשמור על זה כסוד. אני לא יודעת אם המטפל שלה יודע את זה כי שוב לא רואים זאת. בשורה התחתונה היא צריכה עזרה ומהר, אל תחשוש לאבד אותה כי נראה שהיא הלכה לאיבוד בעצמה, תתעקש שהיא תלך לטיפול תסביר לה שזה כואב לך לראות אותה במצב כזה, ותבדוק מה כל כך כואב שם שהיא חותכת את עצמה. אם תעמוד מהצד זה לא יעבור מעצמו זה רק יחמיר. מקווה שיש עוד אנשים אוהבים שעוטפים אותה ובשבילה, כי מנסיון זה גיהנום עלי אדמות. בהצלחה חברתך לפורום. מחכה לעדכונים בשלומה.

אביעד שלום, אתה מתאר מצב קשה ומורכב גם בשל הקשיים הנפשיים של חברתך וגם בשל התחושה שאתה לבד במערכה. אני מסכים עם הדברים שנאמרו, אתה יכול לנסות ולבדוק עמה מדוע אינה מוכנה לחזור לטיפול כלשהו, ומדוע פוגעת בעצמה. לבדוק האם יש משהו שהיא חושבת שאתה יכול לעשות. החיתוכים שלה פחות משהם מסכנים את חייה או מעידים על כוונה אובדנית, מהווים דרך לפגוע בעצמה, לתת לכאב ביטוי מוחשי ובאופן מסויים גם להקל עליו ועל תחושת ריקנות פנימית. החשיבות היא לנסות ולהפחית את הצורך בכך. לך כחבר שלה יש יכולת מוגבלת לעשות זאת, בל יש לך יכולת השפעה מסויימת עליה, אני מניח שאכפת לה ממך והיא לא רוצה שיהיה לך קשה ואולי דרך זה תוכל לעזור לה לעזור לעצמה. דרור