לליאת

ליאת שלום, עדיין איני יכולה לשתף על מה מדובר,אני רק יכולה להגיד שבינתיים זה נדחה בחודש- חודש וחצי,וההמתנה כ"כ מייגעת...ואני מתפללת שיעבור כבר הזמן ושהכל יצא טוב כפי שאני מצפה ; ויותר קשה שאיני יכולה לשתף כמעט אף-אחד בכך(אפילו לא את משפחתי המורחבת) ולכן אני מתחמקת מתשובות על העתיד שלי,ונראה לי שהם קולטים זאת ולא שואלים על כך. מרגיז אותי שדברים שמצפים להם לוקחים כ"כ הרבה זמן,עד שאני מפחדת להאמין באמיתותם. שבוע-טוב, משתנה

בלי קשר להודעה שכתבתי למעלה, רציתי להוסיף משהו שקרה השבוע ושקצת הדהים אותי, בתחילת המפגש הטיפולי עם הפסיכולוגית השבוע קרתה סיטואציה שעיצבנה אותי,אף שלא ממש היתי מודעת עדיין לעצבים שבתוכי(ויכול להיות ש'שפת-הגוף' שלי כן שידרה זאת),ובטח שלא היתי מודעת לעומקם (לדרגת העצבים),ולא התכוונתי לדבר על כך,והפסיכולוגית שלי ע"י כך שלא ויתרה והעלתה את הנושא,גרמה לי להתמודד עם זה ולהבין מה עובר עליי ולא להדחיק; ומה שהדהים אותי זה שהיא קלטה מה שאני מרגישה הרבה לפני שאני הבנתי מה אני מרגישה. אני יודעת שזה לא קשור ללבטיי ולמה שכתבתי למעלה,אך היה חשוב לי לציין זאת,כי זה נתן לי עוד 'נקודות חיוביות' לחשיבות הטיפול והמשכו.

ערב טוב משתנה, משמח לקרוא שיש התקדמות, גם אם קצת איטית, לעבר היעד המסתורי. האמת שאני כבר סקרנית :-)). משמח לא פחות היה לקרוא על האופן בו המטפלת שלך 'קוראת אותך', ונותנת תוקף וקיום לרגשות ש(אולי) עד היום היה לך קשה לזהות ולבטא. אלה באמת רגעים מיוחדים בטיפול, ויופי לשתיכן שזכיתן. תודה שאת משתפת. שבוע טוב וקריר ליאת