הצילו?
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אני בת 57 לפני חודש גיליתי שעברתי התעללות מינית על ידי אבי, לא זכרתי זאת עד לאותו רגע, אבי נפטר מזה שנים, מה אני עושה עכשיו עם זה, אהבתי את אבי מאוד ועכשיו אני אמורה לשנוא אותו, איך אתם יכולים לעשות לנו את זה ועוד בגילי, איך אני יכולה לסלוח לעצמי על השיכחה והאטימות ולו על שעשה לי זאת? אני מרגישה שחיי לא היו אמיתיים איך יכולתי לא לדעת זאת איזו טיפשה אני, בכל אופן למטפל אני לא חוזרת אני עם גילויים סיימתי. תעזרו לי בבקשה!!!!!!
את יודעת את צריכה להודות על כך שלא זכרת זאת עד היום! החיים בצל הידיעה אכזרים מידי. אם אהבת את אביך המיכי כך ממילא אין לך אפשרות לומר לו משהו ובטח לא לקבל תשובות. מאחלת לך שתיהי חזקה כי ממש לא פשוט,ואולי טוב שרק עכשיו גילית זאת.
אין לאף אחד זכות לומר לך איך להרגיש, אני יכולה להבין את הכאב בגילוי הנורא מכל, את יכולה לשנוא מותר לך ואפילו הכרחי, אך שוב זה המקום שלך, המקום שפתאום גילית שהילדות שחשבת שהיתה מופלאה איננה עוד. עצתי היא תמשיכי בטיפול עם כל הכאב כדי שתוכלי לסלוח לעצמך על משהו שממילא אין לך שום אשמה בו. מאחלת לך חיים מלאים ורק טוב מקווה שהמטפל שלך איתך כרגע ולא עוזב אותך שהוא שם בשבילך ושאת לא לבד. המון אהבה אני מניחה שמכל חברי הפורום