הילד בן שלושים

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

22/07/2007 | 18:13 | מאת: יהונתן

לפני ארבעה חודשים חגגתי יום הולדת שלושים אני ממש במשבר פתאום אני צריך להיות רציני וכאלה לא יכול להיות אני עדיין ילד, פתאום אמא שלי אומרת לי יוהנתן אתה בן שלושים הגיע הזמן להתבגר תפסיק לעשות צחוק מכל דבר, מה להתבגר אתמול הייתי ילד בן 29 , לא מקבל את זה, תגידו מה גיל שלושים זה מבוגר או צעיר, ולמה פתאום ביום אחד אני צריך להפסיק לעשות שטויות, מה יש להורים האלה?

22/07/2007 | 20:38 | מאת: אמא

היי ילד תשמע אני בת חמישים וחמש(כמעט) ומתנהגת לפעמים ,כמו איזה נערה מתבגרת.. באמת ,לא צוחקת , דוקא זה די מוצא חן בעיני. אז ,כן אתה עדיין ילד ואין לאן למהר... אל תעשה שום שינוי בהתנהגותך ,רצינות זה דבר איום ונורא.ובשום גיל אל תהיה רציני. טוב עכשו ברצינות...

22/07/2007 | 20:59 | מאת: יהונתן

תודה אמא, אולי תרימי טלפון לאמא שלי סתם.......מאחל רק טוב

22/07/2007 | 23:15 | מאת: דניאל

כילד בן 19 שהיה לו דבר דומה במעבר מ-17 ל-18, אני אומר לך: שים זין ענק על כל הדברים שאי פעם אומרים לך ומקשרים אותם לגילך. מנסיון, זה רק יקל עליך, ובנוסף, גם ימנע ממך לבזבז משאבים מיותרים. הבט, זה לא שזה ממקום רע, להפך, זה אולי מנאיביות, אולי מדאגת יתר, אך בכל מקרה מי שאומר את זה לא יודע עד כמה זה שגוי ועד כמה הוא פוגע במי שהוא אומר לו את זה, ולכן עליך פשוט להוציא את זה מהאוזן השניה. ילדות נעימה :)

22/07/2007 | 23:39 | מאת: יהונתן

תודה תודה אה ושוב תודה

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית