שקט מהוסס

מין שקט מהוסס, שקט מקו?ה תוהה, האם שקט שכזה אפשרי, שקט שבא מבפנים, נינוח. מנסה השקט להתרווח מבפנים, כל כך רוצה שיניחו לו, נאבק על זה. האם אפשרי? האם ניתן? שקט שמפחד להאמין שאכן הגיעו זמנים כאלה, של שלווה. לפעמים, בא זמזום קטן ומטריד, מנסה לכרסם בשקט, שואל, מחטט, מעלה ספקות, לא נותן מנוח, פולש אל תוך השקט ומבקש תשובות. ולשקט אין תשובות להכל, אין לו דרך להרגיע את כל הספקות, אבל הוא כאן עכשיו, השקט, ורוצה להשאר, להתבסס, לקבוע נוכחות בלי להאבק כל הזמן בספק.

יקירה, כמה יפה את כותבת... שישאר השקט המיטיב הזה... מגיע לך! השקט כאן, גם אם נוכחותו מפתיעה. הרפית וצעדת בקצב שלך, חייכת אל מול הרמזור המהבהב כתום, והשקט חייך בחזרה. תני לספקות לרחוש לידך, ולשקט שבך לספוג את הזמזום. אל פחד..גם למה שנדמה כשברירי יש כוחות משלו.. אצרף מילים של בחורה אחת, יפה.. (עם ניקוד דווקא..מקווה שזה בסדר :-) ס?פ?יח?/ רחל ה?ן ל?א ח?ר?ש??ת??י, ג??ם ל?א ז?ר?ע?ת??י, ל?א ה?ת?פ??ל??ל?ת??י ע?ל ה?מ??ט?ר. ו?פ?ת?ע, ר?א?ה-נ?א! ש??דו?ת?י ה?צ?מ?יחו? ד??ג?ן ב??רו?ך? ש??מ?ש? ב??מ?קו?ם ד??ר?ד??ר. ה?א?ם הו?א ס?פ?יח? ת??נו?בו?ת מ?ק??ד?ם, ח?ט??י ח?ד?ו?ה ה?ם, ק?צו?ר?ים מ?א?ז? א?ש??ר פ??ק?דו?נ?י ב??ימ?י ה?ע?נ?י, ב??ק?עו? ע?לו? ב??י ב??א?ר?ח ר?ז. ש??ג?ש??ג?נ?ה, ש??ג?ינ?ה, ש??ד?מו?ת ה?פ??ל?א ש??ג?ש??ג?נ?ה, ש??ג?ינ?ה, ו?ג?מ?ל?נ?ה ח?יש?! א?נ?י זו?כ?ר?ת ד??ב?ר?י ה?נ?ח?ם: ת??אכ?לו? ס?פ?יח? ו?א?ף ס?ח?יש?.

תודה לילושקה שלי, על המילים הנעימות שלך. וגם על כך שאת עדיין זוכרת את הכתום המהבהב שלי, תודה. אני באמת שמחה שבסופו של דבר לא התעקשתי אז על הצבעים הברורים של הירוק או האדום. דווקא דרך הכתום המהבהב, שממנו פחדתי, הצלחתי למצוא ולפלס ולהרחיב את הנתיב המתאים לי. נתיב חדש ומפתיע, וכל כך לא צפוי. אני באמת מנסה להתרווח בשקט שלי. אבל לספקנית כמוני זה קצת קשה. טוב, די. אני שוב מלאה אותך. תודה על השיר היפה, הוא באמת קצת מתאים לי עכשיו :-) אני באמת מרגישה ככה בזמן האחרון... אני שמחה לשמוע על אמא שלך, אבישג

אבישג ולילך, מילים ענוגות לשעת ליל מאוחרת... באיזו רכות אתן נוגעות זו בזו בכתיבתכן. לילה, אורנה