לב שבור

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

28/03/2001 | 14:37 | מאת: רוני

אני כבר לא ילדה. גם הוא לא. היינו יחד במסגרת שאפשר לכנות אותה עובד-מעביד. בערך. יש לו ידע גדול משלי בתחום מסויים והוא מלמד אותי. הלימוד הוא אישי- אחד על אחד. במסגרת זו בשנה האחרונה החלה להיווצר משיכה מינית. מותר. אנחנו בוגרים,אנחנו פנויים, אז למה לא?. התחלנו להיפגש. מין ותו-לאו. לעיתים אצלו, לעיתים אצלי. גומרים-הולכים. רק מין( והאמת, לא משהו), ובפגישות העבודה הרגילות- נאדה. כלום. לא מדברים על זה. כאילו ששני אנשים אחרים היו שם. אבל הרגשתי , ובניתי תסריטים. נתתי לו הנחות, למרות שלא היה חיזור, למרות שהוא לא הבטיח דבר, למרות ש..., המשכתי להפגש איתו, מתוך אמונה, שאחרי שאגמור את ההשתלמות , המשהו הזה יתרחש, והסיבה היחידה שהרומן הזה לא יוצא אל הפועל , היא, שהוא מחכה לרגע הנכון, שכבר לא נהיה ביחסי עובד מעביד, והרגע הזה הגיע. סימתי את תקופת הכשרתי, ו... הסתבר לי שחודשיים כבר יש לו חברה.. . אני יודעת שזה נשמע דבילי, הציפיות שלי, אבל הלב והראש הולכים כנראה בקווים מקבילים, והלב הרגיש למרות שהראש צעק: כלום לא יצא מזה.. התגובה שלי על העובדה שיש לו חברה ושלא יתפתח ביננו רומן, היתה קשה. אני לא ישנה, אני עצובה, אני ממשיכה לבנות תסריטים ושיחות דמיוניות, ובעיקר אני יודעת שהרומן היה רק בראש שלי, והעובדה שהוא בקשר.מדגישה שהוא לא רצה ממני ואיתי שום דבר אחר, אבל, למרות קול ההגיון, הכאב הזה בנשמה לא מרפה. חשבתי להגיד לו מה אני מרגישה. לשאול אותו אם טעיתי בהבנת התחושות שלו. אבל אין לי אומץ. אולי אני לא רוצה לשמוע את התשובה. .מה אני רוצה מכם? לא יודעת. הכתיבה קצת העמידה אותי בפרופורציות. אבל אם יש למישהו משהו להגיד- יאללה.

28/03/2001 | 14:51 | מאת: פנטסיה

רוני יקרה אל תדברי איתו, זה רק ישבור לך עוד יותר את הלב. אני מבינה אותך, ושקשה להתגבר על זה, וזה יקח המון זמן. אך תנסי לעבור את זה, ויעזור לך אם תדברי עליו עם מישהו (אבל אל תדברי איתו על הקשר בינכם זה רק יותר יכאיב). בסוף תעברי את זה. בהצלחה פנטסיה אם תרצי לדבר תשאירי לי פה את מספר האיסיקיו או אימייל ואני ייצור איתך קשר.

28/03/2001 | 15:21 | מאת: אורה

רוני! מבינה אותך ומזדהה איתך עד אין קץ. חשוב לי להבהיר לך שזה לא שהוא לא רצה בך בתור חברה אלא רק למין אלא שאת נתת לו רק מין אז הוא הסתפק בזה, וקיבל קשר רומנטי אצל מי שחיפשה ונתנה קשר רומנטי. מה שנותנים להם הם לוקחים. אז תדעי שתעבור עלייך תקופה קשה, אבל הזמן מרפא הכל, והבחור הבא שיבוא, תחליטי מראש מה את רוצה לתת ומה את רוצה לקבל ותתנהגי בהתאם ( אל תיסחפי). יכול להיות שהניסיון הזה רק בא להכין אותך ליצירת קשר נכון עם הבחור הנכון שיהיה בהצלחה

28/03/2001 | 15:48 | מאת: מלי

רוני היקרה אני כל כך יודעת מה עובר לך בראש, כל המחשבות, כל הספקולציות כן זה כואב, את ציפית וקיווית והכל התנפץ. את יודעת לפעמים אנחנו לא יודעים לקרוא את האנשים שעומדים מולנו ולכן אני מאמינה שצריך לדבר ולהגיד את שיש על הלב ואז דברים יהיו יותר ברורים. אני יודעת שזה קשה ומביך אבל תחשבי רגע על התסריט הכי גרוע שיכול להיות את תגלי שהוא לא כל כך נורא ואת תמשיכי לחיות אח"כ. אולי היית צריכה להגיד את אשר בליבך כבר בהתחלה אבל אף פעם לא מאוחר. אולי גם הוא לא "קרא" אותך נכון והבין שזה מה שאת רוצה למרות שהוא רצה משהו אחר? ליבי איתך, מלי

29/03/2001 | 11:21 | מאת: רוני

לפנטסיה,אורה ומלי תודה. לא ציפיתי לתגובה. עצם הכתיבה שחררה אותי קצת, למרות שבכיתי בכל פעם שראיתי שיש תגובה. תודה על העיצות, שהיו חמות, חכמות ובעיקר, בהבדל מהעיצות של חברותי הטובות בנושא, היו נטולות פנים, ואולי כאן יתרונן. למרות שאם אנהג לפי כל העצות אצטרך לזכור ולשכוח, להתעלם ולהתקדם. וגם כך אני מבולבלת. אני יודעת שאני צריכה לדבר איתו בעיקר כדי שבקשר הבא (אם הקשר הזה כבר אבוד) אדע שאני משדרת את מה שאני רוצה בלי להאמין, כמו בפעם הזאת שהוא בטח יודע מה אני חושבת ומרגישה בקשר אליו. אם תרצנה עדכון לגביו או בכלל- אשמח. אני מרגישה כבר קרובה אליכן.

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית