שאלות

דרור לילה טוב!א.את האין דרך חזרה הוא בדיוק הדבר שאני צריכה ורוצה.ב.אין היום שום דבר בעולם שיכול לעשות לי טוב אמיתי.{וגם לא באמת מגיע לי}.מה שבאמת החזיק אותי עד היום בחיים גם בסבל הנורא זה אדם אחד שתמיד ידעתי שלמענו,בשבילו ובגללו אני חיה{וזה במחיר יקר}.והיום בעקבות דברים שקרו הפחד מלאבד אותו הפך למוחשי ביותר,והרי תמיד ידעתי שאם חלילה קורה לו משהו בו ברגע אני קופצאת אל מותי!ואני בתקופה כ"כ קשה ואין לי באמת את האפשרות להוציא מתוכי את הרעל הזה ורוצה ללכת עוד קודם אין לי יותר למה לחכות.יש דברים בעולם שאפשר וצריך להתמודד איתם.אבל יש דברים שלעולם לא אצליח לקבלם ולחיות איתם בשלום אפילו לא מרחוק{ולא ניתן להרחיק אותם}הם חלק מהדבר המכוער הזה שנקרא אני! אני כועסת,שונאת ונגעלת כ"כ מעצמי.כך שלא אין דבר שיכול היום לעשות לי טוב! ליפני שבוע עוד חיפשתי דברים שיגרמו לי לשרוד בדיוק מהסיבה שאתה אומר שלעשות תמיד אפשר אבל אין,לא במצב בו אני נמצאת הכל רע ושחור משחור וזה נמאס!!!!!!!!!!!!!!!

היי אני קוראת אותך ומאוד מתרגשת .מאוד קל לי לההזדהות עם הרעל שאת מדברת עליו. אותו רעל שמתישב בקיבה כמו איזה יציקה שלא מרפה ,מן ישיבת קבע.מאוד מכאיב ופוגע. מה שהכי מרגיז זה שאת הרעל הזה יצקו אנשים שהכי קרובים אלי ביולוגית,וצריך להמשיך ולחיות אתם בשלום ,כאילו כלום.להתנהג רגיל ,להמשיך לחייך ,אבל על הרעל אי אפשר לעבוד, הוא ממשיך ועושה את עבודתו נאמנה. הוא לא מזויף. אני חושבת על המוות המון.לא יודעת אם יש לי את האומץ לקרב אותו ,אני חושבת שלא. אבל מאוד רוצה להיות משהו אחר. להתנתק מהסביבה המרעילה .אבל אני יכולה להמשיך ולחלום.אולי החלומות והתקוה נותנים טיפטיפה מרגוע .כן ,יש גם רגעים כאלה .אחרת הייתי מתפוצצת. נתת לי את האומץ לשפוך קצת. תודה.

אני שמחה שנתתי לך את האפשרות לשפוך,אני יודעת מהו הצורך הזה. אבל יש בך משהו טוב א. הרצון והוא הרבה אם לא הכל!וב.הפחד מלקרב את המוות שיגרום לך תמיד לנסות עוד ועוד ואני מאחלת לך מכל הלב שגם תצליחי!ושלא תעשי את הטעויות שלי אל תתני לרעל של אחרים להפוך להיות הרעל הפרטי שלך כי אז זה באמת קטלני בהצלחה!

דרור שוב שלום,לאחר לילה ארוך של מחשבה על הדברים שאמרת{ולא בשליפה מהמותן},מחשבה אמיתית של בעד ונגד.הבעד היה כ"כ מוחץ מול מעט מאוד נגד לא יציב.לעולם לא אצליח לחיות עם עצמי בשלום,כך שהדבר היחיד שיכול לעשות לי טוב וגם עושה,הוא:לראות את ה-X בטבלת היאוש שלי ליעד,הולכים ונמוגים,אפילו מצליח להעלות בי סוג של חיוך{אולי התקווה לראות את האחר מקרוב}.מרגישה כמו מי שעשתה עקיר כרורגית בשן,וכן עדיין מתפתלת מהכאב אבל לשם שינוי יודעת שזהו עוד קצת וכבר לא יכאב-כי אין יותר שן!וזו הרגשה אדירה הקלה עצומה כאב שכדי לסבול. דרך אגב-לפעמים נדמה לי שאפילו בקבר אתהפך ואתגלגל אלא שזה סיכוי שאני מוכנה לו כי אני יודעת ששום מקום או דבר ישתווה לגהנום שאני עוברת במה שנקרא "החיים"! כך או כך אני משולה למת חיה בקבר פתוח שמה שנשאר הו לסגור אותו וזה עניין טכני בלבד.

שלום לך, אני שמח שהקדשת לנושא מחשבה נוספת, אם כי חבל לי שזו המסקנה שהגעת אליה. גם לא ברור לי האם באמת מיצית את כל הדרכים בכדי להקל על הכאב, לעשות עקירה כירורגית אמיתית לכאב, לעקור את השן הכואבת ולא את הגוף שבתוכו השן נמצאת. מקווה שתחשבי על אפשרויות אלו, דרור