התלבטות

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

01/07/2007 | 11:46 | מאת: שרונינה

שלום יש לי בן שעולה לכתה א', (הוחלט כי יכנס לבית ספר רגיל שבו ישנה כתה קטנה). עד היום היה ברור לנו כי ילך לבי"ס X ששם הבי"ס עונה על הצרכים שלנו אך לפתע הודיע לי חברה כי ידוע לה שנפתח כתה (שכנראה) עונה על הצרכים של בני ושכדאי לי לבדוק את הנושא. להלן כמה בעיות שעומדות לי על הפרק (באם הכתה אכן תתאים לבני): 1. יש לי שכנה שביתה בגן שנמצא באזור מגורנו (בעוד שבני מוסע לגן המתאים לו יום יום-לא נמצא באזור מגורנו) שעושה צרות לבני: אומרת לו "שתוק", אומרת לבנות שמשחקות איתה ומכירות את בני "אל תשחקו איתו" (מסיתה אותן נגדו) וכו' בני לא יודע מספיק לעמוד על שלו או שהוא נעלב ו/או שהוא הולך אחרי הילדה הזאת כמו "כלב" שליבי נקרע.... 2. השכנה שלי היא גם חברה טובה שלי ואני לא יודעת אם להגיב, איך להגיב וכו' לא רוצה לפגוע בחברתי (שהיא יקרה לי מאד) ולא רוצה שבני יפגע שהוא חשוב לי יותר ממנה... הבעיה היא שהילדה מתנהגת כלפי האמא לא יפה משתמשת בשתקי וכו' אז הבעיה מתחילה מכאן אבל מה עליי לעשות כשאני רוצה להפגש עם השכנה אז זה בא עם הילדה שלה חבילה אחת ??????!!!!! אז מה צריכה בעצם ללוות את החלטתי לגבי בני אם יהיה בביה"ס של הילדה הזו האם היא עלולה לרדת עליו בגלל שהוא יהיה בכיתה קטנה ו/או שעדיף שיהיה בביה"ס שהוחלט מבעוד מועד הרחוק מהבית???

01/07/2007 | 23:14 | מאת: דרור שטרנברג

שלום לך, את מעלה כאן כמה נושאים לא פשוטים, ואני אנסה להתייחס אליהם מכמה כיוונים. ראשית לשאלתך דעתי היא שההחלטה צריכה לשים את רווחת הילד ואת רווחתכם אתם, ככל שהדברים מתאפשרים, במקום הראשון. אבל כאן הקושי, מה נכון לילד. אני לא מכיר אותו ואת קשייו, אבל נשמע שישנו קושי מציאותי עמו הוא ואתם מתמודדים. ברור לי שלפגוש ילדה הפוגעת בבן שלך מעורר זעם רב, ובוודאי לא מעלה את הרצון לפגוש אותה. ובכל זאת את, באופן טבעי, מנסה להגן עליו מפני פגיעות העולם. למרות הרצון שלך אני לא חושב שזה אפשרי. הוא ייפגע עוד בחייו, יהיו כאלו שינדו אותו, גם ללא קשר לקושי שלו, כולנו עברנו חוויות דומות. המשימה העומדת בפנייך היא קשה, למצוא את הקו העדין העובר בין גוננות יתר, שלא תאפשר לו לעמוד על שלו ולהגן על עצמו, לבין מניעה של פגיעה הרסנית בו. לשם כך את יכולה להיעזר בהדרכת הורים עם פסיכולוג חינוכי או קליני של הילד. בכל מקרה, כרגע נשמע לי שיותר קשה לך לשמוע את דבריה של הילדה מאשר לו להיות בנוכחותה, אבל את בהחלט יכולה לנסות ולדבר עם האמא ולומר לה שזה מפריע לך הדרך בה היא מדברת עם בנך, ולחשוב איתה מה לעשות. גם אם היא תיעלב אני מאמין שהחברות שלכן תחזיק מעמד. לגבי בית הספר, תבדקי עניינית מה מתאים לכם. קשיים עם ילדים היו ויהיו לו. לדעתי ההחלטה לא צריכה להתקבל בשל ילדה אחת. בהצלחה בכיתה א' דרור

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית