HI LIAT

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

30/06/2007 | 03:25 | מאת: MR BLUE

שלום ליאת השבוע גילית שלאקסית שלי כנראה יש חבר והיא גרה איתו.....האמת כתבתי על זה במהלך השוע בפורום אבל רציתי לדבר לכתוב אלייך איך שהבנתי את זה למרות שחלף הרבה זמן ואני יכול להבין הרגשתי כמו אגרוף בבטן למרות שהיו לי תחושות שיש לה משהו...בכל מקרה זה מציק אני שואל את עצמי אם גם איתו כואב לה ביחסי מין אם היא עושה איתו דברים שלא עשינו או שלא הצלחנו כי כאב לה......האם אני נראה לה דפוק בדיאבד(אני יודע שכן) סהכ אני מרגיש שבתור חבר לא הייתי ממש חבר אני מרגיש כאילו הכנתי אותה לקשר הבא שלה בגלל הסובלנות שגיליתי כלפיה...יש לי יחס מאוד אמביבלנטי כלפיה מצד אחד אני מתגעגע אליה לחיבוק שלה ללגעת בה לפנים שלה ועל איך שהיא שמרה עלי מעצמי מהשנאה העצמית שלי מצד שני היה לה לפעמים התנהגות מחורבנת אפשר לומר אגואיסטית אני מוצא את עצמי לפעמים ממש נזכר בה בערגה ואני אומר לעצמי למה הרסתי למה היא עזבה אותי ואז אני חושב לעצמי סתם זונה קטנה המורכבות הזו קשה לי כמו מורכבויות אחרות לא מזמן ראיתי אותה לא החלפנו מילה מצד אחד כואב לי מה ההבדל בינה לבין אותה זונה בין החלום שהיה לי תמיד למצוא אהבה לסיוט שהיה לי לפני ואחרי להיות סתם עם זונה חוויתי את שניהם ושניהם הכאיבו......גם המחשבה על איפה היא היום ואיפה אני היא היא בכיוון של דוקטור במקצוע נחשק ואני לא מצליח לגמור תואר ראשון כבר שנים היא גרה עם חבר שלה ואני לבד מאז.......ואני עוד שכבתי עם זונה ולוקה בדכאון אני רק זוכר שבמפגש האחרון שלנו שנפרדנו היא בכתה חיבקה אותי ואמרה שהיא תמיד תהיה גאה שהייתה חברה שלי כי אני האדם הכי טוב שהכירה כנראה שאין יותר סימפטיה לעניין הזה ואני כבר לא אדם טוב כי שכבתי עם זונה ..........יש שני מצבים שאדם נמצא בו או שהוא או היא שוכבים הרבה ומתלכלכים ונהנים ואני מכיר כאלה והם גם מוכנים לפחות אפריורית לשאת במצב של הדבקות במחלה ולשלם או לכלוך ולשלם ויש אנשים כמוני שלא שוכבים הרבה היתרון שלהם שהם נקיים לבן בת הזוג העתידיים עכשיו מה לי נותר אין לי כלום בעולם אני גם מלוכלך וגם לא שכבתי הרבה עם נשים הייתי נקי.....ובבת אחת גמרתי את עצמי כל מה שאני נוגע נהרס זוגיות לימודים משפחה אפילו הדירה שלי מלוכלכת למרות שהיא יפה אני איש מת ואני צריך לסבול עוד שנים אני מקווה כמה שפחות עד המוות אני ממש מייחל למוות הזה כל כך דורש אותו מחכה שייבה האור ואני ייאסף לאבותי אני לא יכול להמשיך ככה אפילו לא עוד יום עוד שעה עוד דקה.....למרות שהטפלת שלי עושה הכל ממש הכל שאני ירגיש טוב יותר אפילו אותה נראה לי שאני מאכזב בחוסר התקדמות מחיבוק הדוב שאני מחבק כל כך חזק על מנת לחיות את המוות...........אף פעם שום דבר לא יחזור האובדן כה גדול וכה אכזר איבדתי את עצמי........משהו אמר לי לא מזמן שיום אחד ימאס לי להזיק לעצמי ואז אני יקום ויצטער חבל שזה נאמר לי כה מאוחר אחרי שהכרזתי על המוות שלי ביום הנורא ההוא.....אנשים בעולם הזה מדברים ומתייחסים אליי לפעמים כמו לכלב בגלל שאני אדם נוח לבריות לא מתווכח לא עומד על שלי לא נעלב אבל זה גורם לכאב .......אני מאמין שבעולם אנשים לא רעים מטיבם יש להם פשוט הגיון מוזר מכאן נוצרים ויכוחים וכו אפילו הנאצים הם עצמם חשבו שהם מבצעים מעשים טובים בזמן שהם טווחו במיליוני יהודים הגיון קלוקל או אם ניקחאת המקרה שלנו של הכיבוש גם אנחנו חושבים שאנחנו טובים למרות שאנחנו עושים עוול לאנשים ולמה זה...זה נובע מזלזול ואני מרגיש שאנשים בעולם שלי מזלזלים בי לא כולם אבל יש כאלה וזה גורם לדה מורליזציה אני איש מת אני חייב למות לא יכול יותר להלך ולמות (מצטער על האורך הייתי חייב לפרוק זה כואב) מוות לMR BLUE(אגב MR BLUE בסרט כלבי אשמורת מת יחסית מהר)

לקריאה נוספת והעמקה
01/07/2007 | 00:22 | מאת: ליאת מנדלבאום

מיסטר בלו יקר, טוב שהצלחת לפרוק מעליך מעט מן המטען המכביד עליך. אני חושבת שהחברה הקודמת שלך מגלמת - מעבר לתפקיד הפרטי שלה במערכת היחסים שלכם - משהו כללי יותר ביחסך לנשים בכלל ולמיניות שלהן בפרט. המיניות המהנה והמשוחררת נקשרת אצלך ללכלוך ומחלות, כשמולה עומדים הטוהר והניקיון שבאהבה. זהו נושא חשוב לדיון ולחקירה פנימית, ואני מניחה שאתם עסוקים בזה במסגרת הטיפול. אין לי ספק שיחסם של האנשים אליך צבוע במידה רבה באופן בו אתה עצמך עושה זאת. כל עוד בעיני עצמך אתה אדם מלוכלך או טמא הראוי לגינוי, סביר שתחווה באופן דומה גם את יחס העולם כלפיך. אני יודעת שאיני מחדשת לך דבר, ושהדברים נאמרו פעמים רבות בעבר, ובכל זאת, כאן אתה אהוב ומוערך (כמו גם במקומות אחרים). היה נעים לו יכולת לראות זאת ולהאמין לנו שאתה אכן שווה את זה. שבוע קל יותר ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית