מתי אמור להית יותר טוב?

היי ליאת, מה שלומך? כפי שאמרתי אתמול לאורנה זה עדיין מתיש. מרוב שאני נלחמת. וזה לא בכוונה. זה ממש בא לי באמצע הפגישה. וכשהיא לוחצת יותר מדי (כי אני שקטה מדי), אז אני מתעצבנת ומאבדת סבלנות. יש בינינו הסכם שאני שולחת SMS אם אני מרגישה רע והיא תענה בזמנה הפנוי. היא תמיד עונה מתישהו לפני הפגישה הבאה. השבוע היא פשוט התעלמה ממני (ואני לא מנדנדת, אני פשוט שולחת כשממש קשה לי). ובגלל שהיא התעלמה אני "הענשתי" אותה ואת עצמי וביטלתי את הפגישה הבאה, ונראה לי שאבטל את זאת שאחריה, למרות שרע לי נורא ואני ממש רוצה לפגוש אותה. ואפילו אם אני מבטלת היא תמיד מתקשרת לראות אם הכל בסדר ומה סיבת הביטול, והפעם לא... אני לא מבינה מה קורה? האם אני טעיתי? איך אני אסביר לה שקשה לי לדבר שם.... קשה לי עם כל הקרבה הזאת, החשיפה, החנק.....הכל... ושאני צריכה מישהו שיתמוך בי ולא יעצבן אותי..... סליחה שכתבתי יותר מדי... שיהיה לך סופ"ש נעים

שלום רב, אחת ממטרותיו החשובות ביותר של הטיפול, היא היכולת לתרגם את התחושות והרגשות למילים *במקום* להתנהג אותם. בהתייחס לשאלה ששאלת בכותרת, אני חושבת שיהיה טוב יותר כשתצליחי להגיע לטיפול, גם אם נפגעת או כעסת או הרגשת נטושה, לדבר על תחושות אלה ולאפשר לעצמך להישאר בקשר גם כאשר יש בו כשלים בלתי נמנעים. כשהיכולת הזו תשתכלל בטיפול, יש להניח שהיא תוכל לשפר גם מערכות יחסים אחרות בחייך, ואז כבר יהיה הרבה הרבה יותר טוב... :-)) ליאת