טיפול מתיש

אני שם כבר שנה ומשהו ולא מצליחה לתת לזה להתקדם. לפעמים אני מאשימה את עצמי, ולפעמים אני מאשימה אותה שהיא לוחצת מדי או שהיא לא נותנת להתקרב. לפעמים אני מתעצבנת מכל מה שהיא אומרת, ולפעמים אני רק מחכה למילים המלטפות והתומכות שלה. התנועה הזו בים להתקרב ולהתרחק מתישה מאוד ואני לא מצליחה להתמודד איתה או להיפטר ממנה. תמיד אחרי תקופה מסוימת שאני נותנת לה כן להתקרב אני נבהלת וממציאה כל מיני דרכים לעצבן אותה ולהתרחק. אני לא מצליחה לבנות את האמון הבסיסי, לא מצליחה לראות את הטוב שבטיפול לכן לא מנצלת אותו עד הסוף... ויש ימים שאני מרגישה שנמאס לה ממני, היא לא יודעת מה לעשות איתי, ואז זה מפחיד אותי יותר שיבוא יום אחד והיא תגיד לי שאין לה יותר מה להציע לי... זה נורא מפחיד אותי. אני כבר עייפה ורוצה עזרה אבל לא יודעת איך לבקש אותה או איך להשיג אותה..

א.פ.ס.ח יקרה, תיארת את הקונפליקט שלך יפה כל-כך, מדגימה ומזכירה לכולנו את המרחק בין הבנה אינטלקטואלית של הדברים והבנה רגשית. אכן, קונפליקט קשה, אך הוא אינו חסר סיכוי. בפעם הבאה בה תרגישי את עצמך עושה את המהלך הקבוע - התקרבות וקלקול ושוב קרבה, אולי תוכלי לעצור ולדבר איתה על מה שקורה ממש ברגע זה. אני אשמח מאד לשמוע עוד על הרגשתך אז... אורנה