היי ליאת מה שלומך???
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
מקווה ששלומך טוב יותר משלי כי אני על הפנים רוצה למות...(נכון לא רוצה בנות...רוצה למות.......) בכל מקרה אני הפנמתי שלעולם כבר לא אהיה מאושר הבטחון עם בנות המין השני ירד פלאים.....והמוות מחכה לי כמו סבא אוהב פורש ידיים וממתין שארוץ אליו וייתן לו חיבוק(הוי אני מתגעגע לסבא שלי כל כך אני גם אוב אותו מאוד..........לראות אותו עומד עם הידיים עם שלוחות ואני רץ אליו זה התמונה שאני זוכר מנוף ילדותי ושלא תחזור יותר כמי כמו כל סבא.......סופו כבר ידוע ) http://www.youtube.com/watch?v=o6ihsvY9oLw בכל מקרה משהו מסקרן מקווה שהמחשב שלך תומך בYOUTUBE מקווה שתאהבי את הקישור הזה לקטע על סיפורי תל אביב והשאלה שלי היא האם כשאת חוזרת הביתה לבן זוגך או למשפחה (קצת מוזר להכנס לחייך הפרטיים) כשאת חוזרת אחרי טיפול(: האם את אומרת היו אצלי החראות האלה מעכו???האם את לא אומרת את זה גם כשאת כאן לפעמים הרי עדיין פסיכולוגיה זה עבודה וכמו כל עבודה נשבר הזין לפעמים לעבוד בה לא???לפעמים צריך לקום מוקדם את עייפה מאחרת בלי קפה של בוקר לא מבאס לפעמים.......ובניגוד להרבה עבודות את מטפלת באנשים על כל המשתמש מכך........בכל מקרה האם מטופלים יכולים להיות החראות מעכו???אודה לך אם תראי את הקטע בלינק ששלחתי ותעני אני בטוח שגם תאהבי את הקטע.....הקטע גם בעל משמעות פסיכולוגית אני מניח ביי
מיסטר בלו יקר, הגעתי ל-youtube, אבל לא הבחנתי בקטע הספציפי עליו אתה מדבר. נסה שוב, ותן גם את שם הקטע. דווקא הצלחת לסקרן אותי. ליאת
היי ליאת פשוט תלחצי על הלינק ואל תשכחי לענות לשאלות שלמעלה........ http://www.youtube.com/watch?v=o6ihsvY9oLw תלחצי על הלינק ותחכי טיפה זה יעלה...
היי מיסטר בלו, אין מה להשוות! הלינק השני עשה את העבודה... קטע ענק. מצאתי את עצמי חושבת הרבה איך להשיב לשאלתך. עבודת הפסיכולוג(לפחות בשירות הציבורי) היא עבודה מורכבת, כאשר ברוב המקרים, המפגש עם המטופלים הוא החלק היותר נעים בסיפור. יש הרבה היבטים נוספים שבהחלט יכולים לגרום לי להגיע הביתה ולהתנסח באופן שישאיר את מנשה נוי 'צח לשון' לעומתי. וכן, יש גם את השעון המעורר בשעות דמיוניות בבוקר, את הכביש, הפקקים, הקשיים הפרטיים בבית, המצב במדינה, וכל מה שיש לכולם. בקליניקה המצב שונה בדר"כ, ואני מוצאת את עצמי הרבה יותר פעמים נכנסת הביתה ואומרת: בוא'נה, איזה כייף זה לעבוד במשהו שאני כל כך אוהבת! זהו בערך. ואם נחזור רגע אליך, אז למרות המילים הקשות, המנגינה נשמעת לי קצת פחות כבדה מבעבר. אני רוצה להזכיר לך שזרועותיו של המוות אינן מחבקות אף אחד בחום של סבא טוב. הן זרועות קרות, מחניקות, מכלות ומכרסמות, ואחריתן - עפר. ובכל זאת שבת שלום. ליאת
http://www.youtube.com/watch?v=cAOFPSY4H20 ובתור פסיכולוגית מה את חושבת על הילד הזה איך היית מטפלת בו????????? אני אוהב קטעים מצחיקים ביטיובהעיקר ישראלים למרות שזה לא אם תרצי יש עוד הרבה כאלה....(:
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
