תובנה?הארה?

אורנה יקרה מאד. השבוע קשה.לא כמו השבועות ההם חלילה....עכשיו אני יכולה להכיל.לחיות דרך זה. אבל רציתי לשתף אותך. השבוע,בעקבות תהליך שעברנו בקבוצה שסיפרתי לך עליה (אם את זוכרת...) הבנתי שאני זקוקה נורא לדעת שאמא שלי גאה בי,ומרוצה ממני. לשמוע אותה אומרת שאני בסדר.אפילו יותר מבסדר. ברור שזה לא הדבר היחיד,הרי זה פשטני לקבוע שכל הוויתנו נעוצה בפרט אחד.נכון? אבל את הנקודה הזו ראיתי השבוע בבהירות מכאיבה. והבנתי שאני לא רוצה להפסיק ללמוד ושלראשונה אני לומדת משהו שמעניין אותי באמת ושאני רוצה לעסוק בו.אני רוצה להיות טובה בזה.אך אני זקוקה לידיעה הזו שאמא שלי,אף שראתה אותי מתחילה ומפסיקה ללמוד,סובלת שם ולא מצליחה,תהיה גאה בי..עצוב וכואב לי אורנה יקרה.

ויק יקרה מאד גם... מה שכתבת מאד נוגע לליבי. אני מרגישה אותך גדלה ומתפתחת. איזה יופי... וכמה כואב... טוב שאת רואה דברים בבהירות, וטוב שמותר לשנות החלטות, וטוב שיש מי שמבין... כתמיד, אורנה