פרידה

הפסיכולוגית שלי נסעה ולא ניפגש השבוע.ועל אף שבסך הכל המצב השתפר ואהייתי מצפה שיהיה לי קל יותר, קשה לי המחשבה וההרגשה שלא אהיה איתה השבוע.אני מרגישה עצב כבד ומועקה, ובעיקר כעס.אני לא רוצה שהיא תוכל ככה להיעלם לי מהחיים..אני שונאת את זה.ושונאת את ההרגשה הזו ואת ההתפרקות הזו מבפנים בגללה.לא יודעת איך לעבור את השבוע....

ויק שלום, בכותרת שלך כתבת פרידה, ואני שומע אצלך באמת את חווית הפרידה. כמשהו שלא יחזור. אני בטוח שאת יודעת, הגיונית שזה לא נכון והיא תחזור בעוד שבוע, אבל משהו מבפנים לא מרגיש ככה. אולי משהו ביכולת שלה לקום ולעזוב כשהיא רוצה מזכיר לך משהו מוקדם יותר בלתי נסבל שבו החזרה לא הייתה וודאית. יש משהו מאוד קשה בטיפול כשנקשרים. מחד זה הכרחי כדי שהטיפול יצליח, ומנגד זה מעורר כל כך הרבה רתיעה ואפילו כעס כלפי המטפל שעורר רגש זה ועכשיו יכול לנטוש. אבל המטפלת שלך לא תנטוש אותך, והשבוע יעבור ואני מאמין שבהדרגה זה יהפוך ממילים האומרות את זה לתחושות של ביטחון. בהצלחה ומקווה שהשבוע הזה יהיה נסבל, דרור