המשך להודעה קודמת
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום ליאת, פניתי השבוע לאורנה בשאלה, ויש לי הרגשה לפי התשובה שלה, שהיא לא הבינה אותי טוב. http://www.doctors.co.il/xFF-Read,xFI-6,xPG-732,xFT-650085,xFP-650298,m-Doctors,a-Forums.html שאלתי היא ביותר בירור אם אחרי זמן כה רב בטיפול ואני עדיין לא מצליחה להביא את עצמי ואת כאבי לטיפול, האם זה אומר שמשהו לא נכון שם? או יכול להיות שזה הדפוס שלי, ואפילו אם אני משנה מטפלת אני אתנהג באותה צורה.? - והשאלה השניה הייתה לגבי היציאה מהחדר, אז מה אם המטופל מחליט לצאת מהחדר באמצע הפגישה, אני למשל, ברגעים הכי קשים מעדיפה להיות לבד! מה היטעם בלשבת שם בשקט אחד מול השני ולחכות שהפגישה תסתיים? - ומה הבעיה בלהראות לחולה קצת"חום", במגע של יד, בליטוף. ואני לא מחפשת משהו מיני. לא. אבל הרי הטיפול עובד על הרגשות שלנו, על הדברים הכי אינטימיים שלנו, ואתם הפסיכולוגים נהפכים למישהו מאוד קרוב וחשוב בחיינו, אז מה הבעיה בלהראות את האיכפתיות שלכם! אני עדיין רואה בזה סוג של התעללות, ההימנעות מחיבוק בשעת הבכי, או השקט שלכם והבהיה בנו בעת בכי או שקט שלנו.... אשמח אם תבהירי את הנקודות יותר...
שלום שיר, שאלתך הראשונה היא שאלה שקשה מאד להשיב עליה. אפשר להניח בזהירות שאם נשארת זמן כה רב בטיפול, לא מדובר בהיעדר כימיה, אלא בקשר מכיל שהצליח להשאיר אותך שם למרות הקשיים. בעניין השני שהזכרת. יציאה מהחדר היא סוג של "ביטוי בפעולה" (acting out) של רגשות שאינם יכולים להיאמר או לקבל ביטוי בדרך מסתגלת. היכולת לחלוק עם אדם נוסף דווקא את הרגעים הקשים היא יעד חשוב, והיא קריטית אף יותר במקרה של קשיים בזירה הבינאישית. יש טעם רב בישיבה המשותפת, גם אם בשתיקה, שכן היא לא מאפשרת לך לברוח לדפוס ישן של נסיגה או טריקת דלת במצבים רגשיים טעונים. על נושא המגע בטיפול דובר כאן רבות, ואני מוצאת את תשובתה של אורנה ממצה מאד. כשמדברים על התעללות, מתכוונים לדפוס יחסים פוגעני והרסני, כשהפגיעה באחר נעשית במכוון, ובמטרה לספק את צרכיו החולניים של המתעלל. אני משוכנעת שלא לזה התכוונת בדברייך. ובכל זאת, הטיפול הוא מקום בו עולים הצרכים העמוקים שלנו ומבקשים תוקף וקיום. תפקידו של המטפל להקשיב לצרכים הללו ולסייע בהעלאתם אל המודעות, אך לא להיות מי שיספק אותם. אכפתיות, חום ואהדה אפשר להביע בדרכים רבות, וכדאי מאד לחדד את הרגישות לכל אופנויות הביטוי הרגשי. אני שולחת לך עידוד ואומץ להמשיך בטיפול שלך, ללמוד עוד על הצרכים והמשאלות שלך, ולחתור למימושם הבריא בחייך שמחוץ לחדר. שבת שלום ליאת