כואבבבבבבבבבבבבבב ליייייייייייייייייייייי
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
כואבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבב לייייייייייייייייייייייייי. היא אמרה עכשיו שגם ביום א' היא לא תהיה ואני כועסת, פגועה, מאוכזבת, לא יודעת מה יותר. אני כועסת כי היא לא ממש אמרה לי שהיא לא תהיה חודש. בהתחלה אמרה שנדלג על פגישה אחת, אחר כך רגע לפני הנסיעה אמרה שאנחנו מפספסות שתיים ועכשיו היא אומרת שגם ביום א' לא. היא פותחת ופותחת ופותחת לי דברים ואז נעלמת לי. היא לא עושה בכוונה, אבל זה כל כך מכאיב..... ומשאיר אותי כל כך חסרת אונים. אף אחד לא היה כאן כשהייתי צריכה והיא עושה את אותו דבר, כמו כולם. שילכו לעזאזל.
הי רשת, באמת כואב. כפי שכתבתי אתמול, אני חושבת שאי אפשר להשאיר את פצעי ההתרחקות האלה ללא דיבור. איכשהו, יהיה צורך לחבר את ההפסקות בטיפול לזמנים בהם הוא קיים במלוא מאודו. ואיכשהו, אני סומכת עליכן שתמצאו את הדרך (לא עכשיו, עכשיו את כועסת). את יודעת שאנחנו נמשיך להיות כאן. לא טיפול, אבל נוכחות שקטה וקבועה... לילה טוב, אורנה
מה עושים כשמוצפים כל כך? כבר כמה ימים אני לא מצליחה לישון. הראש שלי עמוס אני גם לא מציחה להתרכז בחימודים עמוס לי בפנים ומה עושים עכשיו...?
רשת, רשת את מקסימה אמיתית, אפילו כשאת כועסת, אני מסכימה עם אורנה "אי אפשר להשאיר את פצעי ההתרחקות האלה ללא דיבור" . נכון לא בריא לכעוס.אבל הרבה יותר מזיק לשמור את הכעס,ולא לדבר עליו, גם אם תכעסי עליה, או אם תאמרי לה דברים קשים, חשוב שתדברי איתה על הרגשות המעיקים. ומותר גם לכעוס. מקווה שתצליחי למצוא לך יד מושטת ואוזן קשבת. לפעמים הלבד הוא הרגשה פנימית גם אם מוקפים באנשים..
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
