שאלות

ליאת שתי שאלות שאינן קשורות זו בזו. א. האם הפרש ניכר בגילים ,עד כדי הכפלה בין מטופל למטפל (כשהמטופל הוא המבוגר) יכול להוות מחסום בטיפול או הפרעה כל שהיא? ב.עד כמה אמת יש בפרסומים על מחקרים שנעשו במזונות מסוימים כבעלי פוטנציאל לטיפול בדיכאון .כמו אומגה למשל? תודה לך ליאת .גם על שאר תשובותייך שיש לי העונג לקרא אותן . שבת שלום רבקה

שלום רבקה, בטיפול יכולים לצוץ כל הזמן וכל מיני מחסומים, התנגדויות וגורמים מפריעים אחרים. גיל המטפל (כאשר הוא צעיר מדי או מבוגר מדי ביחס למטופל) יכול להפריע לאנשים מסוימים, בעוד לאחרים לא. מניסיוני, כאשר המטפל הוא טוב ומקצועי, מחסום הגיל - גם אם הטריד קצת - נעלם תוך זמן קצר, ומפסיק להיות אישיו. בעניין התכשירים הטבעיים למיניהם, בחרתי שלא לענות מיד, והתייעצתי למענך עם ידיד פסיכיאטר. לדבריו, גם אם קיים פוטנציאל כזה (שלא ממש הוכח מחקרית עד היום), הוא רלוונטי למקרים קלים מאד. כדי להגיע לכמות מיטיבה, יש לצרוך כמויות גדולות ולאורך זמן, ויתכן שהדיכאון יחלוף מעצמו, ללא קשר למה שאכלנו. כאשר מדברים על דיכאון בינוני או מג'ורי, מוטב להגיע לאיש מקצוע ולנהוג בהתאם להמלצותיו. עד כאן דברי הפסיכיאטר. מעבר לזאת, הקשר בין נפש בריאה לגוף בריא ידוע זה מכבר, ולכן כל דבר שאנו יכולים לעשות למען תחזוקת גוף טובה מקדם גם את בריאותנו הנפשית. אכילה בריאה ומאוזנת, לאו דווקא של מוצרי-פלא ספציפיים, מומלצת תמיד, ויש בה פוטנציאל של טיפול מונע. בהצלחה והרבה בריאות ליאת