איך ממשיכים הלאה?איך מתגברים על הכאב?

איך מפחיתים את תחושת הכאב האין סופית הזאת שנמצאת עמוק בלב? איך מפסיקים לחשוב עליו בכל רגע פנוי? איך מתגברים על היצר להתקשר אליו/לשלוח לו SMS כדי לדעת אם גם הוא חושב עלי לפעמים? איך נפתחים שוב בטיפול חדש? כ"כ הרבה שאלות וכ"כ הרבה כאב ולחשוב שבדר"כ אני עובדת יותר עם ההגיון לא להאמין!!!!!! איריס.

איריס יקרה, אני מבינה שאת אחרי פגישת הפרידה ממנו, ואני מקווה שהדברים עובדו ככל שניתן לעשות בחמישים דקות. הכאב שנותר אצלך מאד מובן לי. נסי לעבור כל יום לגופו, לא לצפות מעצמך לא להרגיש כאב. ומעבר לכל זה - הרשי לעצמך לדבר על הדברים בטיפול החדש. לילה טוב, אורנה

מקלים קצת על חוסר האונים.